לפני 10 שנים. 16 באוגוסט 2014 בשעה 12:08
בשקט הזה של הרגע
כשכל כולו ממוקד
בהפיכתו לצל דמותו החדשה
מתנגנת לה מנגינה
מגרונו
רצונותיו של הגבר שבו משתנים
ותופסים את מקומם של העבד
שמחלחל בתוכו
פורע את החזות המצ'ואיסטית
זרעים של פורענות מתחלפים
לנתינה
ולפתע אותה המנגינה
מקבלת מיקצב שונה
הלמטה זה הכי למעלה
ובאותות ובמופתים
מזדכך גופו
מתמלא בסימנים
תזכורת
לאדם שהינו כעת.....