בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני 7 שנים. 16 באוגוסט 2017 בשעה 21:20

3 ימים של אנדרלמוסיה מבעבעת. מים שמציפים הכל, סמרטוטים נסחטים עד תום. ושוב וחוזר חלילה, פיעפוע, ביעבוע, הצפה. הביוב הסורר עלה על פי גדותיו, לא השאיר אפילו טיפה קטנה שתזרום לים. כל שנותר לי באין עבד משתרברב הוא לקחת א.  החוטר הארוך להשחיל לתוך לב ליבו של אותו הסורר, דחוף וסובב, דחוף וסובב ולהתפלל למלאכי השרת שיעזרו ויפתרו את הבעיה. התפילה כנראה נשמעה למרחקים בדמותו של מלאך שמייד הגיע לעזרה והנה נפתרה הבעיה לא לפניי ששולמה התמורה בעד האגרה. וכל מה שיש לי לומר בעיניין המציף הזה, יצא צדיק, יצאתי מרוצה, ובא לציון ולאותו ביוב סורר הגאולה. עד כאן בעינייני סתימות הצפות ודברי מתיקה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י