סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני 5 שנים. 16 בינואר 2019 בשעה 20:29

לא פעם בשיחותיי כי לא רבות הן אני שומעת את המילה חרמן. ואני תוהה ובוהה שלא לומר נפעמת ונגעלת עד כמה גבר איכותי ככל שיהייה, יפה תואר בסטנדרטים עולמיים, משכיל חכם ומתחכם, שטרם הכיר אותי, ראה את זיו פניי שלא לומר עיניי המהפנטות, שטרם שמע את קולי המשגע, לא נישק א  שפתיי הבשרניות ובהחלט לא טעם את העוגות המטריפות שלי... יגיד שהוא חרמן.. ועוד עליי? בושה וחרפה!!  שוד ושבר או יותר נכון שוט ודבר!!  לא יקום ולא יהייה האחד שיגיד לפניי את אותה מילה נלוזה! דבר אליי בפרחים... וחיוכים... ושוקולדים... ומי שמרגיש את הפיעפוע בתוכו שיבלע את הרוק, ינשום עמוק, יעשה סלטה באויר, פילקלק לאחור, מבטיחה שיותר לא תצוץ על לשונו אותה מילה שהס מלהזכירה!  עד כאן הפינה שלנו להיום. ומחר יום חדש. 

 

סבלני44 - האמת...מאחל לך שתמיד..אבל תמיד יהיו חרמנים מימך....אולי שלא יגידו...אבל שיהיו..ככה הכי טוב שיש חשמל וניורונים מתרוצצים.דרך אגב אומרים שזה נפלא למגרנה.
לפני 5 שנים
}{מוראנה}{ - מהפה שלך ל... זה ההחלט תורם לכאב ראש ועצבים קשים ביחוד לפולניות נרגנות: -)
לפני 5 שנים
סבלני44 - ברור...רק פולניות נרגנות שסובלות מיגרנה יכולות להמציא תרופה של לשבת לבד בחושך...עד שזה יעבור😉😆
לפני 5 שנים
}{מוראנה}{ - אויש, איך ידעת? הגם אתה בוטרוס.. רע לי: -)
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י