מילים שמנסות לגעת...בנשמה

מידיי כמה שנים עורכת החברה שבה אני עובדת נשף לכל עובדייה מכל רחביי הארץ
והפעם הוחלט לערוך נשף גדול מימדים לכבוד עשור לקיומיינו....
צוות ההפקה הוכנס לעיניין, מערך ההסעות סודר, רשימה שמית הוכנה מבעוד מועד
וכך הגיע לו היום המיוחל.......לנשף!
יש לציין שהפעם הנשף כלל גם בניי זוג.
הייתי אמורה לנסוע עם חברה טובה ובעלה לאותו נשף מפורסם אבל בגלל מחלתו של הבעל , שינוי בתוכנית ואני נוסעת בהסעה .
ההכנות לקראת הנשף כללו, צביעת שיער לשחור עורב(להסתיר את כל הצרות , נו)
צביעת צפורניי רגליי בבורדו חזק וכהה, מריטת כל שערה מיותרת מגופי הענוג..
זהו, אני מוכנה לקראתו, לנשף כמובן.
לבשתי לי את חולצת התחרה השקופה והשחורה, התאמתי לה חזיה שחורה ומסוקסקת, מכנסיים שחורים, וכמובן סנדלים שחורים עם עקב גבוה.
ואז התחיל שלב צבעיי המלחמה, צביעת עיניים עם איליינר להדגיש את עיניי החתול שלי הירוקות ירוקות, הבלטת עצמות הלחיים עם סומק בגוון אפרסק, וצביעת שפתיי החושניות והעבות עם שפתון בורדו בוהק, ואי אפשר בלי הבושם החושני שלי פראנק אוליבר, מי שלא ניסתה אותו טרם הריחה בושם חושני שכזה, מתוק, מעושן, סוחף.
עכשיו אני באמת מוכנה לנשף!
הגעתי למקום שנקבע מבעוד מועד להסעה המיוחלת, הגיעו עוד כמה נספחים, חבריי לעבודה, ניספרו, נרשמו,
ויאאלה לדרך!
וזו הייתה ההקדמה לבאות, כאן מתחיל לו הפיספוס הגדול!
בהיותי אחראית על אותה קבוצת אנשים שנסעו איתי לנשף, התיישבתי לי ליד הנהג
כדיי להדריך אותו בנתיבו.
ועל אותו הנהג אני רוצה לספר לכם!
מייד בהתחלה שאלתי אותו לשמו, ענה: רוני(שם בדוי),השם האמיתי שמור במערכת.
הסתכלנו לנו אחד על השניה, עיניים מצטלבות להם, ומן תחושה מוזרה עברה בגופי
מוזר, לא ממש הבנתי את פישרה, התחלנו לשוחח , רוני הנהג, אני, וחברתי הטובה שישבה לצידי, שיחת חולין כזאת, נחמדת.
יש לציין שמשך הנסיעה אמור להיות שעתיים לערך.
חצי שעה מרגע שיצאנו לדרך, רוני הנהג הודיע לי, כן, ממש כך, שהוא חייב להגיד לי משהו אבל לא בפרהסייה, משהו אישי, מוזר, לא מכירה אותו, לא מכיר אותי וכבר יש לו מה להגיד לי ועוד אישי,
המשכנו לנו לשוחח, הגנבנו מידיי פעם מבטים אחד לשנייה, חטופים כאלה, מחייכים כאלה, הכל זרם לו בנחת, בשלווה כזאת ויחד עם זאת במן התרגשות לא מוסברת.
הייתה דרישה מצד כמה מהנוסעות הנחמדות לעצור לפיפי, נו, אתם יודעים, הבנות כל רגע צריכות, איך זה מתמלא אצליינו יותר מאשר אצלם, לא ממש מובן לי.
מצאנו לנו חניון נחמד עם בית קפה ליד והודעתי לכולם 10 דקות הפסקת פיפי.
ירדתי מהאוטובוס לעשן לי את סיגריה המיוחלת, לא עברו 5 דקות ורוני הנהג שלנו
חוזר לו מבית הקפה עם מילקשייק בשתיי ידיו, הוא מגיש לי אותו ואומר לי :זה בשבילך יקירתי, מביטה בעיניו המחייכות, מחייכת בחזרה, מתרגשת מההפתעה הקטנה והמיוחדת, מודה לו עם חיוך, וטועמת.....יאמי, טעים, קר, צונן, ואני לא שמתי לב בכלל איך אני לוהטת, מהתרגשות , נו.
חברתי הטובה שיושבת לצידי מביטה לעברי וחיוך ממזרי על שפתייה
אומרת לי:.....וואאוו, זו אהבה ממבט ראשון!....האמנם?!
חזרנו לנו להמשך הנסיעה, אותם מבטים נפגשים, אותה התרגשות, אותה שיחת חולין אותו סימן שאלה אחד גדול....מה פה קורה פה?!
הגענו למקום הנשף אחריי שעתיים נסיעה בערך ורגע לפניי שאני יורדת מהאוטובוס
לוחש לי רוני הנהג : אם תוכלי להגיע כמה דקות לפניי סיום הנשף אשמח, יש לי משהו חשוב להגיד לך!
עניתי: אולי, בטח, כמובן, אשתדל, נו, מה אני יכולה להגיד במצב כזה, הריי באתי לנשף לפגוש את כל חבריי וידידיי, אמנם התלבשתי כמו ציידת, נו לצוד את אותו מיועד מליונר חתיך והורס, אבל לא חשבתי שזה יגיע מהר כל כך, שיוווו
מבולבלת, מסוחררת, ואולי קצת נסערת , אבל מאד מחוייכת הלכתי לנשף.
יש לציין שהנשף היה מדהים!!!!!
איזו הפקה, איזו מוסיקה, כמה תשבוחות, ו........כמה אנשים!!!!!
אלפים הגיעו מכל קצות הארץ הקטנטונת שלנו.
נהנתי מכל רגע, המון נשיקות חיבוקים לחברים ולבניי זוגם, כמו משפחה אחת היינו שם...כןכן תתפלאו
בסיומו של הנשף מאושרת , מחוייכת, מנושקת, עשיתי את דרכי לאוטובוס לא לפניי שהבאתי לרוני איזה שיי צנוע שחילקו ביציאה, חשבתי שמגיע לו.
חזרנו לאוטובוס לנסיעה חזרה הביתה, כולם עלו, ניספרו, נרשמו
ורק עוד סיגריה אחרונה לפניי היציאה.
רוני הנהג שלנו ניצל זאת שאני למטה מעשנת לי בשקט וניצל זאת להגיד לי את אשר חשקה נפשו כבר מתחילתו של היום
וככה הוא אמר לי מילה במילה: "כל חיי חיפשתי מישהי כמוך, אבל בדיוק בדיוק כמוך, אותו מבט, אותה אנרגיה מתפרצת, אותו חיוך, אותה שמחה, כמוך בדיוק ולא אחרת....לרגע הייתי ספיצ'לס......ללא מילים
ואז הוא המשיך בדבריו: "אבל!!!!!!!!........
לפניי שנתיים התפשרתי והתחתנתי!!!!!!!!!!
רגערגע....מנסה לברר האם מה ששמעתי אכן שמעתי נכון
אתה מבינים.......הוא נשוי!!!!!!.......נשוי!!!!!.........נשוי!!!!!!!
והוא, כל כך מתאים לי, כל כך זורם לי, כל כך חתיך לי
וכל כך נשוי לי!!!!
האכזבה בלב הייתה קשה.....לא נתתי לו להרגיש אותה, חייכתי אליו על המחמאה שהעניק לי, ויאאלה.......נוסעים הביתה....
כל הדרך חזרה שוחחנו לנו על דא והא, על ההוא וההם, אבל התחושה נשארה לה
תחושת הפיספוס!!!!!
כשהגענו הביתה סוף סוף אחריי הדרך הארוכה והרבה ברכתי אותו בלילה חלומי עם חיוך כמובן
וזהו.....הלכתי לי עם המחשבות ואותן התחושות לישון...
אוי רוני....היית חייב לקלקל לי את הפנטזיה?.
אוי רוני היית חייב להיות נשוי?
אוי, רוני
אוי
עכשיו אני יודעת שיש לפחות אחד בעולם שחושב עליי שגם אני באיזה מקום התפספסתי לו!
בוקר טוב עולם, מה שלום כולם
אצלי הכל בסדר ולא חשוב אם לא אמצא תשובה.
מחייכת לי בהנאה גדולה!