התעוררתי לי הבוקר משינה מתוקה שנקטעה בצילצול הפלאפון,
באו מהעבודה לקחת את המפתחות כדיי לפתוח את המקום.......חוסר אחריות מצידם לא לדאוג מבעוד מועד למפתחות!
אז קמתי לי, סידורים של פה ושם, קפה עם סיגריה של בוקר בניחותא(מתחילה לעבוד בצהריים), האוכל כבר מוכן(מאתמול) , ים של בישולים לחג שנישארו להם,
אתה מוזמן לבוא לטעום משלל המטעמים.
ואז נכנסתי לי למחשב כפי ששמת לב והנה אני כותבת לך על בוקר אחד מיניי רבים ואולי כשהמוזה תחזור אליי אכתוב גם לבלוג, אופסי, אני כותבת לבלוג:-)
מביטה במה שכתבת לי אתמול, על המילים, על סיגנון הכתיבה, על החלום ועל כל אותם דברים נכספים
ואתה יודע מה?!.......כיסופייך ככיסופיי!.....מפליא?
אנחנו שניינו באותו הגיל כמעט, איתנים בדעתיינו, להרגיש,לחיות, להתרגש
והכי הכי........לאהוב!
מה כבר בקשנו לעצמיינו?!.....
בקשנו בעצם הכל!!!!!
אין פשרות בעיניין הזה.
והמשפט הזה שכתבת לי:
"שלא כמו בבלוג שלך אני שנתיים לפניי הזוגיות הבאה שלי ועד אז עדיין פנוי"
משפט מוזר לכל הדעות, אבל רגע, תקשיבו להסבר המשורר, הנה זה מגיע:
כוונתו הייתה שיש לי שנתיים לעשות את כל הסידורים הנדרשים כדיי לעבור למרכז העולם, לאזור המרכז , נו (מי שלא יודע אני צפונית, מתחזבלת לאיטי:-) )
שנתיים?!.......כל כך מעט זמן?!.....שיווווווו, .....איך אפשר להפסיק בשנתיים את הכל?.......הגזמת מותק!:-)
אז אותו משפט מתוקי כזה ומיוחד נגע לליבי
יודע למה?....כן לך אני כותבת, תהייה קשוב לרגע ותדע!
אין ספק שמרחק הוא גורם מפריע, מקלקל, מפריד,
כל הסיבות בעולם למה בעצם לא!
כל התירוצים בעולם למה בעצם לא!
אבללללללל
הרצון הוא הקובע
ההרגשה היא הקובעת
התשוקה היא הקובעת
הכימייה היא הקובעת
כשיש את כל אלה מגיעה לה ברב תפארתה.....ה א ה ב ה!
ואז המרחק מתגמד לעומת העוצמות של האהבה
וכן, עוצמת הגעגוע גדלה אבל עם הידיעה שהאהבה קיימת ושרירה הוא לא תתן לאף אחד לקלקל
היא חזקה יותר מכל דבר אחר!
הנה לך שיעור בפילוסופיה לא ממש בגרוש
הצליח לי?....תמיד מצליח לי להעביר את המסר.
ועכשיו נצא להפסקת פירסומות קצרה, 2 פירסומות וחוזרים:-)
יום נפלא לך
לפני 18 שנים. 14 ביוני 2005 בשעה 8:17
