לפני 19 שנים. 17 ביוני 2005 בשעה 20:39
עשני מאושרת
עשני מחייכת
ואל תעשני שוב כואבת
תן לי הכח לפרוץ קדימה
תראה לי את דרך
את כיוון
תפקס ראיייתי
תגן עליי מכל משמר
לפעמים העולם הוא כה אכזר
תן לי לגעת בתיקווה
להתרגש עם כל הנשמה
תפלס לי נתיב בין קוצים ודרדרים
רגע
עצור!
תן לי לנשום!
חייבת להחזיר נשימה
הדרך כל כך ארוכה
ולפתע אני כל כך צמאה
והרעב כבר הפך להרגל
לחיות ולא לחיות באמת
אז ....הנה אני עומדת מולך
נושמת עוד נשימה
לוגמת לי עוד לגימה
וממשיכה ללכת בדרך הפתלתלה
לעבר האושר
לעבר התיקווה
לעבר התחלה חדשה.....