הצעות לשם תתקבלנה בברכה

לכאורה זה הפיך. רק לכאורה.

רק שלחי אצבע למעמקים ולחצי.

הכל יצא.

זה מובטח?

מעודי לא עשיתי כן.

אז למה עכשיו?!

לתקן את שעשיתי במודע ובמין תיעוב עצמי?

בשביל מה?

כל כניסה היתה מענגת והבטיחה עוד תבוסה

ובכל זאת לא פסקתי.

היד לא רעדה.

אז למה איני עושה?

למה אני מבטיחה את עקבות ההרס להותיר?

אם זה הפיך - עשי.

אם זה יציל - פעלי.

ובפעם הבאה - המנעי.

אז למה אני לא עושה?!

הלו!

זו אכילה רגשית.