הצעות לשם תתקבלנה בברכה

מקופלת​(נשלטת){Blue eyed } - מזל שאנחנו מורכבים מכל כך הרבה "אני" ו"אני" ו"אני" ו"אני".

כל כך הרבה שליטה יש כאן במה שאת כותבת.
את צריכה לשלוט במחשבות ה'נפשעות' שלך אותן עלייך לנער מעצמך בכלל,
צריכה לשלוט בעצמך ואח"כ בדברים שאת עושה על דעת עצמך.
וצריכה לשלוט בקנאה שלך
ואת צריכה לשלוט בניסוחים שלך, שחלילה לא תהי מרכז
ותתחילי יותר מדי משפטים ב"אני".
ואח"כ, את עוד צריכה לפלס שביל כדי לנתב את כל אלו.
והכי חשוב, את צריכה לשלוט ברגשות שלך.

'תנערת שלי, כל הקטע הזה של רגשות הוא שהם צצים מעצמם.
את רק צריכה לשכב, לעצום עיניים, לתת לכל הרגשות שצפים מקום.
אם יהיה להם צפוף מדי אולי יצאו בדמעות.
אם יהיה להם עוצמתי נורא, אולי תרעדי.

וחוץ מהם יש בך עוד טריליון "אני" ו"אני" אחרים.
לרגשות שלך יש מקום כמו שלך יש מקום.
אף אחד לא יכול להעלים ממך את הרגשות שלך,
רק להתעלם מהם. לזמן מה. ואח"כ לתת להם מקום.
ולהתייחס אליהם.

}{

איש אחר​(אחר) - יפה כתבת
"אני" ו"אני" ו"אני" זה סיפור חייו של האדם הרגיל
"אניים" מתחלפים כל שניה, ובכל רגע נתון אנחנו מאמינם להם, מזדהים איתם.
עד שמגיע "אני" חדש, ומיד אנחנו שוכחים את הקודם.

אף אחד מבין ה"אניים" הוא לא באמת אני, אלא רעיון רגעי וחולף. ה"אני" האמיתי נסתר מאד עמוק, וכדי לחשוף אותו נדרשת עבודת חיים

מתנערת - אני מניחה שהתכוונת לכך שמקופלת כתבה יפה.
היא אכן כתבה יפה מאד.
רק אני קוראת אותה קצת אחרת ממך.

למה אתה חושב ש"אני" חדש מוחק מזכרוננו את ה"אני" הקודם? למה לא לראות בכל "אני" כזה, פאה נוספת של אבן מלוטשת וככל שירבו פיאותיה כך גם ירבו חלקי ה"אני" שבה?
מה המהות של "אני" אמיתי? מתי ואיך ידע אדם שהשלים את עבודת חייו והגיע לחקר ה"אני" המקורי שבו?

מתנערת - 'קופלת,
הגבת כל כך מרגש, שהתחלתי לדמוע למקרא התגובה. הייתי בטוחה שאני מבולבלת, שכתבתי מבולבל
(אבל לא היה לי אכפת כל כך, כי לא באמת רציתי שיבינו
את עומק הצרה) והצלחת להסביר את עצמי לי ברגישות
ומתוך חום ליבך ואהבתך. תודה לך על כך.

אבל איך ידעת על הדמע, על הרעד?

כל ה"אני"ים האלה הם אני, פאות נוספות של האבן שבי.
ובכל זאת, החיים דורשים ממני להתעלם שוב ושוב מהרגשות שלי, עד כדי העלמותי שלי.

}}{{

מקופלת​(נשלטת){Blue eyed } - קוביה הונגרית.
את יודעת, לא חייבים שכל פאה תהיה אוסף של מדבקות באותו הצבע.
את יכולה להחליט שמבולגן הוא בעצם מגוון
שחוסר אחידות הוא בעצם גמישות
שצבעוניות היא חיים
ששילוב הוא מנצח.

גם אם למדת במהלך החיים
שלקוביה הונגרית יש מטרה אחת.

מתנערת - כללי הסדר הנכון מחייבים שלקוביה ההונגרית תהיינה בסופו של יום פאות שכל אחת מהן כל מדבקותיה הן באותו צבע.
יש המסירים את המדבקות ומעתיקים אותן למקום חדש כדי שיראה שהצליחו לפתור את החידה מבלי להתאמץ.

אני למדתי שלקוביה ההונגרית שני תפקידים - לאתגר
בתקופה מסויימת, לבלבל ולתסכל בימים אחרים.

ולי יש הרבה יותר פאות, גם כי אינני קוביה (למרות שלעיתים מרובעת או נחשבת למקובעת) וחרף העובדה שאינני יהלום.

מקופלת​(נשלטת){Blue eyed } - צודקת וצודקת.
אמנם מי אמר שעלינו להתייחס לקוביה הונגרית ע"פ כללי הסדר הנכון?

בעברי ציירתי.
פעם אמר לי מישהו שציור שלי לא גמור.
משום שלא טרחתי לסייד ולהשטיח את עקבות המכחול שלי.

אותו דבר.

עו''ד רוצה עוד - זה יחלוף
חיבוק

מתנערת - תודה לך , ידידי.
יודעת שאתה מתכוון לזה.

נסיכת הלילה​(שולטת) - קצת בדיליי אבל תסלחי לי אני מקווה
יש אנשים שצריכים ללמוד להיות יותר אני ואני ואני,
להתחיל לדאוג לעצמם, ולהסתכל על עצמם אחרת.
את אחת מהם.
חיבוק

מתנערת - זה ממש לא בדיליי. תסתכלי עלי בתגובות לא אחת
ותביני מה זה דיליי באמת.
אני סבורה שיש בי לא מעט אגואיזם, תבואי אלי, תראי את זה.
אבל עם הסיפא של דברייך אני מסכימה, רק לא יודעת לעשות זאת - להסתכל על עצמי אחרת.
תודה לך.
{}