מפתיע שזה משפיע עלי כך. מבלי שרואים משהו בעין, אניממשיכה לחוש ברעד של כפות הידיים ובחולשת הרגליים.
מישהו נכנס בי מאחור. לא, לא באמת בי, במכוניתי, בעודי ממתינה לכלי הרכב המגיעים משמאלי שיסעו ויאפשרו לי להשתלב בדרך בפניה ימינה.
הן המכוניות משמאל והן המכונית הפוגעת הן מוניות שירות. חזיתן צהובה. ביחד - חמש במספר.
כשאלו משמאל התקרבו, היה נדמה לי שהנהג שפגע מאחור ברח יחד עימן, נטמע ביניהן ונסע וחשתי בלבול. אחרי מי רודפים.
פתאום הבחנתי שאחת מהן עוצרת לשמאלי: סעי קדימה, נעצור שם.
לכשאנו עומדים, הוא יוצא אלי, משקפי שמש על עיניו. הולך לראות את הנזק ולצלם אותו ואומר לי: "אני אפנה אותך למוסך הכי טוב שכאן.
מה מספר הטלפון שלך?" ואני שולחת יד רועדת לאתר את הנייד שלי, ואומרת את המספר, לא בטוחה שלא טעיתי בו. הוא מחייג מייד ומספר מופיע על המסך.
אני יודעת מה עלי לעשות ובכל זאת לא מצליחה. מבקשת לרשום את מספר הרכב שלו והוא קולט כנראה את הרעד, נוטל ממני את הנייר וכותב
וכותב גם את שמו. אני מבקשת תעודת זהות והוא שולף אותה מכיסו מציג בפני (אך בבלבולי לא קלטתי מה אני רואה) ומוסיף על הדף את מספר ת.ז. שלו.
"אני ממהר", הוא מוסיף, "את רוצה שאגיד לך איך להגיע למוסך עכשיו? אני כבר אדבר איתם".
משהו בו משרה בי אמון ובניגוד לכל מה שאני יודעת והכללים וכל הניסיון המקצועי שלי, אני רק שואלת: "יש לך נוסעים במונית"?
משהוא משיב בשלילה, אני שואלת: "אז מה מהרת?"
ונענית: "גלשתי קדימה . למה לא נסעת? יכולת לנסוע".
"אני אדם ישר" הוא אומר, מתנצל שצריך לזוז וחוזר ואומר: "אני אדבר עם המוסך" ומבהיר לי היכן הוא (מה שלא בדיוק אומר לי הרבה).
אני נותרת במקום.
יושבת במכונית, עדיין לא מסוגלת לנהוג.
כעבור עשר דקות הוא מתקשר לשאול היכן אני. כשהוא שומע את התשובה, הוא מתחיל להנחות אותי איך להגיע למוסך ולמי לפנות שם.
בבואי לשם, זמן קצר אחרי שאחד מהעובדים בוחן את הנזק, הוא מתקשר כדי להתווכח איתו (כנראה, אני לא בקיאה, לצערי, בשפה בה דיברו) לגבי התיקון.
משמוחלט שאגיע ביום אחר, כי התיקון יארך כמה שעות, הוא שב ומתקשר אלי: "אני מבין שאת מגיעה ביום א' לתקן".
אני מעמידה אותו על טעותו והוא מבקש ממני לצלצל אליו לכשאסיים במוסך.
אני רוצה להאמין לו.
אני רוצה לקוות שהמכונית תראה יפה כשהיתה. אצלי היא חדשה עדיין.
ועדיין אני לוקחת את האירוע הזה קשה יותר מאשר לקחתי אי פעם, הגם שפיזית לא נפגעתי כלל וחומרת הפגיעה ברכוש אינה גבוהה.
