לפני 10 שנים. 31 באוקטובר 2014 בשעה 13:24
מאזינה בעונג לקולות השירה. מקשיבה.
מעולים. מעולים.
ואז מצטרף הבס בכמה מילים ואני מסתחררת.
גם קצת בוערת??!
רגע. מה קרה כאן?
שוב הוא נושא קולו ברמה, גבר רם קומה, רחב מידות ו... בס נמוך, נמוך
נמוך מאד!
ואני, מופתעת, מבינה שאני קולטת בשני אופנים,
(ובהתקבץ שלל הנתונים),
הקול גם יורד, מהדהד דרכו בנפרד אל מתחת לתחתונים,
מייצר סחרחרת עזה של זרמים בגבעת האהבה, כף הערווה.
ואני.... מרטיבה.