מסירה קורים?
כנראה שלא.
אם כך מדוע נכנסתי לאחר כמעט שנה שבה הצצתי לפרקים מבחוץ?!
מסיבה טפשית וחשובה מאין כמותה:
לפתע נזכרתי בסיסמה ששימשה אותי להכנס למייל, אליו יכולתי לקבל אפשרות לשחזר סיסמת הכניסה לכלוב (אותה שכחתי...גם כן).
כזאת אנוכי כיום. שוכחת.
ואם ידע הוא כוח, האם משמע שאובדן הידע הינו חוסר אונים, תבוסה?
כעת רציתי להכניס סיפור - אמיתי - גם כן בהקשר זה, אך איני זוכרת אם סיפרתי אותו כאן בעבר. אמנם אין זה באמת משנה למתי המעט שיכנסו לרגע להציץ בבלוג שהגיח, אם מתוך סקרנות ואם לזכר ימי ידידות עברו, אך איני רוצה להיות לטורח. מנומסת על לא עוול בכפי.
מציצה לרגע בהודעות שהגיעו לפני כשנה, מבלי שיכולה לשחזר מה כתבתי אני קודם לכן ומרגישה... מנותקת?! אולי מרוחקת?!!
מה שבטוח - מעט מתרפקת, עם עצמי מעט משחקת וחרוזים (לא רעים?:)) למולי זורקת. כלום הכינותי כאן לקט?!
התבוננתי קצת בשינויים באתר. אין ספק שאין צורך כאן במשקפיים. מבלי שערכתי שינוי, הכתב כל כך גדול, שנראה שאפשר לערוך תחרות קריאה למרחוק. וכך רעננתי זיכרוני בכללי הפרסום בבלוג. ובין היתר: "אין לפרסם כל חומר או מידע אשר מעודד אפליה, שנאה או אלימות כנגד אדם אחד או קבוצה" וגו... - האם זה נכון גם במקרה בו אדם מעלה בבלוגו טקסטים המקוממים עליו את הקוראים?!
השעות הקטנות של הלילה שוב אינן עושות עימי חסד.