מהו משחק החידות? היא בטח תהתה ושאלות קדחתניות טיילו בראשה אבל מייד שמתי לב לסקרנות שהיתה חזקה ממנה.אירה חיכתה מספר שניות נוספות ולבסוף הנהנה בעדינות כשתלתליה האדומים נעים במין גלים עדינים."כן אדוני" אמרה בקול מהוסס אך עיניה ברקו....ניגשתי אליה ותפסתי את השרשרת של הקולר וקירבתי אותה אלי בעדינות.הסתכלתי ישירות לתוך עיניה החתוליות עם עיניי הכחולות מנסה לחדור לתוך נפשה אך היא לא הסיטה את מבטה ממני."לפני שאנחנו ממשיכים"...אמרתי לה ברוך אבל בתקיפות "אני צריך לדעת עכשיו האם את מוכנה ובשלה להתמסר אליו להפקיר את גופך בידיי ולזכות בהערכתי אלייך גם אם תצטרכי לשלם על כך בכאב".עצרתי כמה רגעים כדי לתת לה לעכל את המידע ואז המשכתי."אם את מרגישה שאת לא בטוחה לגביי אני אלך ואת לא תראי אותי יותר".הרמתי את סנטרה למעלה וליטפתי את שערה בעדינות...הרגשתי את ליבה פועם במהירות."תאמרי לי שאת מתמסרת אליי,שאת שלי"... מייד לאחר שסיימתי היא החלה לדבר באיטיות אך בבהירות."אני מפקירה את גופי לידיך ואתה יכול לעשות מה שתרצה בו".... חייכתי אליה בחום וחפנתי את פניה עם ידיי ונשקתי את מצחה.הוצאתי ממכנסי הדגמ"ח השחורים שלי חוט עבה(מיתר) ופקדתי עליה לעמוד.היא עמדה בלא היסוס כשהשרשרת של הקולר מתחככת בין שדיה הרכים.תורידי את התחתון אמרתי.בזמן שהיא הורידה אותו,הסתכלתי על הסביבה שלי לחפש פריטים מעניינים שאוכל להשתמש בהם.תמיד כשאני נמצא לראשונה בבית של שפחה אני אוהב לאלתר סשן עם פריטים שנמצאים בביתה.זה הרבה יותר מרתק ומאתגר :).עיניי ננעלו על שולחן העבודה שלה שהיה ליד שולחן הסלון.מגוון של טושים,עטים וסרגלים היו שם עם ערימה של דפים צבעוניים וניירות סקיצה.חייכתי בסיפוק רב ופסעתי באדישות מופגנת מגופה הערום שנגלה אליי.הרמתי משולחן העבודה רפידיוגרף עבה(עט של גרפיקאים)בקוטר של סנטימטר וחצי.זה יספיק אמרתי לעצמי.הרמתי מולה את העט.היא נרעדה מעט מנסה לחשוב מה אני זומם לעשות עם העט.בינתיים עיניי ירדו לכיוון הכוס המתוק והורדרד שלה שנגלה מולי עם פלומה ג'ינג'ית."נצטרך לגלח אותו אבל נשאיר את זה לפעם אחרת".כן אדוני היא אמרה משפילה את ראשה."העט הזה" אמרתי לה "יזכיר לך את ההסכם שיש ביננו, מובן?"."כן אדוני"."מצויין" אמרתי "את יכולה להוריד את האטבים".היא הורידה אותם בהקלה תוך כדי שהיא ממלמלת "תודה אדוני".ראיתי את הסימנים האדומים שהותירו האטבים וחשתי גירוי עמוק.לקחתי את ידיה והתחלתי לקשור אותן במרץ."עכשיו אנחנו מתחילים במשחק"."כן אדוני"...ראיתי סומק קל של התרגשות חולף בפניה.לאחר שסיימתי לקשור את ידיהביקשתי ממנה לרדת על ברכיה ולהניח את ראשה על השטיח ואת ידיה בין רגליה כך שישבנה בלט מולי במלוא תפארתו.קשרתי את רגליה וחיברתי את הקשר אם הידיים אבל בצורה כזו שתהיה לה גישה לאיבר מינה.את השרשרת של הקולרליפפתי סביב הרגל של השולחן.רכנתי אליה וביקשתי שתלקק את אצבעי כאילו היתה הדבר המתוק ביותר.... היא ליקקה אותה באהבה רבה...לשונה מלחכת את אצבעי בתשוקה רבה.בו זמנית ציוויתי עליה לחדור עם אצבעותיה לתוך איבר מינה ולענג את עצמה.היא החלה לעשות זאת והכוס החל להיות נפוח ואדום.לאחר דקה בערך הוצאתי את אצבעי מפיה וחדרתי לאט לאט לתוך ישבנה תוך כדי שאני מסובב את אצבעי בישבנה כמו מקדחה.היא היתה באקסטזה.שאלתי אותה,"איך את מרגישה ותתארי את זה במדוייק".באנחה של עונג היא החלה לדבר."זה כל כך טוב...אני לא יודעת מה יותר טוב ,האצבעות שלי בכוס או האצבע שלך בתוך הישבן".חייכתי אליה ולאחר שתי דקות הוצאתי את אצבעי וציוויתי עליה ללקק אותה.היא החלה ללקק אותה עד שהייתי מרוצה ואז אמרתי לה להפסיק לאונן."היא היתה מאוזבת אבל לא שכחה לומר "תודה אדוני"."אין על מה" אמרתי בעודי תופס את הרפידיוגרף ומקרב אותו לחור ישבנה."עכשיו אני חותם איתך את ההסכם ביננו להיום.אם העט נופל מהישבן שלך אני מאוד אכעס אז כדי לך שאני אתקע אותו עמוק בפנים.מוכנה? שאלתי בתקיפות.היא הנהנה במהירות ועצמה את עיניה כמכינה עצמה לכאב החודר.החדרתי לאט לאט את העט פנימה בתנועות סיבוביות....בינתיים היא החלה לגנוח גניחות חלושות מעוררות חמלה."עוד מעט זה נגמר יקירתי" אמרתי באמפטיה.והיא הנהנה כשראשה שמוט על השטיח ועיניה דומעות.הפסקתי כשראיתי שהעטבולט רק כחמישה סנטימטר מישבנה."איך את מרגישה"? שאלתי כשאני מלטף עם ידי את שפתי הכוס הלח.היא גנחה מעט."זה כואב אדוני אבל זה עושה לי טוב אדוני.תודה אדוני"."את שפחה טובה אירה" אמרתי לה בחמימות וליטפתי את תלתליה השפוכים למרגלות השטיח."עכשיו נתחיל במשחק"ובלי שהיות מיותרות ישבתי על הכורסה והתרווחתי.הנחתי את השוט על השולחן."משחק החידות מזכיר מאוד את מה שמתרחש בספר "ההוביט"אם את מכירה את הקטע המפורסם של גולום ובילבו ששואלים אחד את השני את החידות?(ומי שקרה אותו יודע על מה אני מדבר).היא הנהנה לאישור "מכירה את הספר אדוני"."טוב מאוד"אמרתי "אז אם כך אני אחוד לך חידות ואת תצטרכי לענות עליהם.יש לך 10 דקות לכל חידה.במידה ותעני נכון את תזכי לעונג ממני".במידה ולא" אמרתי באיום "את תזכי לעונש ברור"? "כן אדוני".
אם כך בואי נתחיל.
סוף המשך שלישי.....
לפני 20 שנים. 11 ביוני 2004 בשעה 17:08
