לכל הדומים שמבינכם ולכל הסאבים שמאמינים בשליטה עיוורת בתור משהו שצריך לשאוף אליו,הנה משל קטן שליקטתי אותו מקובץ אגדות אנגלי ויסלחו אנשים שאיני יודע במדויק את המקור שלו.
......לריצ'ארד מלך אנגליה היתה פמלית חצר אשר היתה ידועה באנשיה שהיו מלחכי פנכה וניחנו בחנפנות יתר.כל דבר שהמלך עשה,אמר או ציווה התקבל בתשואות רבות ובהסכמה כוללנית ותשבוחות יתרות.יום אחד למלך ריצ'ארד נמאס והוא החליט לשים לכך סוף.כשיצא יום אחד המלך ריצ'ארד עם פמליייתו לטיול באחד החופים המערביים של אנגליה עמד המלך מול הים הסוער ולאחר שהביט בו ממושכות הסתובב על אנשי החצר ואמר "האם הים הזה שאתם רואים מולכם נמצא תחת שליטתי?" "בוודאי מלכנו האדיר" השיבו כולם פה אחד."ואם אצווה על הים לחדול מגליו הוא יחדול?" בוודאי מלכנו" ענו כולם בלא היסוס."אם כך" רעם בקולו המלך "ים!!! חדול מגליך" שתיקה השתררה בזמן שכולם ציפו להמשך אולם דבר לא קרה.המלך המשיך והפעם יותר בתקיפות "עליך להפסיק מגליך כיון שאתה נמצא תחת שליטתי ואני הוא מלך אנגליה כולה של היבשת והימים" והים כמובן המשיך לסעור."פוחז,בן נעוות המרדות"זעק המלך ריצ'ארד בזעם "עכשיו תדע את חרון אפי" הניף את חרבו בכוח בכוונו לים והשליכה לגלים.החרב צללה לתוך הים והגלים בלעו אותה אולם הים המשיך לסעור כמימים ימימה.כל אנשי הפמלייה היביטו במחזה ושתקו בזמן שהמלך הסתובב מולם והרעים בקולו "שוטים,מלחכי פינכה,הבאמת חשבתם שהים יעצור את גליו רק בגלל שאני אמרתי זאת? מלך או שליט גם כשיש לו הרבה כוח ברשותו הוא רק בן תמותה לפני הכל ולכן אינו יכול לשנות סדרי עולם ורחוק הוא מלהיות כל יכול".
מרגע זה ואילך פסקו כל גילויי החנופה בחצרו של המלך ריצ'ארד.
לפני 20 שנים. 14 באוגוסט 2004 בשעה 19:20