והנה כך פתאום...באמצע הפסטיבל,מול כל האנשים רכנתי אליה והחלתי לנשקה בתאווה בלתי מרוסנת על פיה.כאילו קראה את מחשבותיי שפתיה היו מוכנות לקראתי ונצמדו בכוח אליי.התמסרות מחשמלת.השפתיים משתעבדות אחת לשנייה,לשון פוגשת לשון וחודרת פנימה לחלל רטוב.ינקתי אותה לתוכי.רוצה לטעום אותה כמה שיותר.ללכת עם כל המחשבות למחשבה אחת יחידה ובהירה.הרגשתי את ידה נעה בהיסוס על ראשי ובכוח הצמדתי אותה אליי,רוצה שתרגיש משוייכת אליי במעין אנוכיות בלתי מפוענחת.שילכו להזדיין כל אלה מהצד.אנחנו חיים למען תאוות הבשרים של הנפש והגוף.שן מתנגשת בשן כשלאחר מכן שיניי טיילו על צווארה וננעצו בכח ולא הירפו כששפתיי ננעלות על שיניי ולשוני סופגת את טעם הבשר המענג.שמעתי אותה גונחת ומתענגת על שיניי הננעצות בגופה החלבי.נטיות ערפדיות תאמרו?אולי... אהבה תשאלו? אינני יודע.אני רק יודע שהיו אלה 10 דקות של אקסטזה
לפני 20 שנים. 21 באוגוסט 2004 בשעה 22:35
