החלטות

חופן את פנייך בשתי ידיי
שיער בגון התמר במחלפות קצרות משתובב לו לצד פנייך
החום הכל כך כהה בעינייך
כך סתם מחייך במשובה נערית
והלא הרמת אותי, איש תשוקתך בגופך הקטן
ואף ידעתי ממך בגרות ושפלות רוח בפניי
כי לשווא דימיתי, מה פזיזים רגשותיי
אולם מה כבדו הם בליבי בשעת ערבית
כשאשה וילדה הפכו לאחת
במעשה תאווה ארגמני מדם
חשתי קרירות חורפית לצד חמימות קייצית
מדוע ילדה של סתיו שאלת?
הרי זה כל כך פשוט ילדתי,קולי נדם
כי דימיתי לראות את ציור הסתיו שציירת
פני ילדה בידיי
פני אישה בעיניי