לפני 13 שנים. 26 באוקטובר 2011 בשעה 6:08
אני לא שכחתי אותך
אהיה תמיד שם בשבילך ואתן כל שביכולתי עד שייגמר כוחי
אני זוכר ששירתת אותי נאמנה.
את הלילות הקסומים שחווינו והתאווה החייתית שהתפרצה לה כך לפתע.
את עוברת מסע ייסורים שהולך להימשך תקופה שאינה ידועה באורכה.
הלוואי וידעתי איך לגרום לך להרגיש ולמלא את ליבך.
הלוואי ותעברי את המסע בשלום ותצאי ממנו מחוזקת
את ממלאת את ליבי גאווה, כי תמיד את שואפת ליותר
תמיד חוש הצדק המפותח שלך, ואהבה שלך לאנושיות העלתה חיוך על פניי.
עכשיו אני מבין אותך יותר, עתה אני יודע מה עברת במהלך שלושה ירחים.
אין צער בי על מה שהיה, כמו שלך גם אין חרטה.
קשרים אמיצים מחושלים בכאב ומעט טירוף.
תמצאי את אי המבטחים מהר, ותחזרי למישורים של אופטימיות.
אהיה הראשון שיחבקך וינשקך.
ועד אז,דעי לך שאינך לבד.
באהבה ממני