שופך את הדם על לוח שקוף וחלק מתוך המבחנה החמימה ששמרתי קרוב לחזי.
הדם היקר שלך בתחילה זורם בטפטוף קטן ודקיק, רוצה להישאר בביתו החמים.
אני טובל את המכחול במים ובפראות משולחת רסן מכניסו למבחנה כמבתק את בתוליה.
דמך נכנע ונשפך על הלוח במלואו, מתפזר ויוצר דמות משלו של כתמים ארגמניים כהים באגם אדמדם,מעט שקוף.
אני מחייך ומסתכל עלייך, כולך קורנת במערומך. את מנענעת את גופך בחינניות בהתאם למנגינה השקטה והקודרת.
אנשים רבים מקיפים אותנו,רוגשים ונלהבים,שקטים ורועשים,אך אנחנו נמצאים בינם ואיננו שם.
את משולהבת בריקודך האירוטי,העמוק ואני עמוק בתוך היצירה,אינני שומע אותם.
המכחול נשלף שוב,לוגם מהמים בגביע ונשלח לתוך ההבריכה האדומה ומסעיר אותה.
לאחר מכן נועץ בלהט את המכחול על הדף הלבן,מרווה את צמאונו בדמך, נותן לו לספוג אותו אליו.
נותן לדמך לספר את סיפורו הגועש לנייר. המנגינה מתחזקת ואת קורנת והקהל איתך, גומע אותך במבטיו.
אני כל כך רוצה להיות שם על הבמה ולהתפעל ממך, אך נפשי כבולה לתוך המציאות הפנטסטית שנתווית על הנייר מולי.
טובל שוב את המכחול במעין מחול אלגנטי, מנסה לקחת כמה שיותר דם איתו. המכחול המדמם מתחיל לנשק את גופך, מערבב עליו את דמך, מדלל את עצמו בזיעתך וחוזר חזרה לנייר. יחסי גומלין סוערים בין גוף לחפץ.
המכחול הוא היד, ואת פלטת הצבעים שלי, מוחי מנסה להכיל את כל המקומות בהם הוא נמצא באקסטזה מופלאה.
המחט הנעוצה בידך,עדות למקור הצבע לציור שלנו. עוד קוים וכתמים והנה כבר ישנה דמותך שנשקפת אליי מהנייר
ודמותך שאני רואה בזווית העין.
המנגינה כבר מגיעה לסיום ואת כבר מגיעה לידי אורגזמה מופלאה כשידך הפנויה מכסה ומלטפת את תשוקתך.
המנגינה הסתיימה ואני מעלה את היצירה לצידך על הבמה, להראותה מול כולם. מסתכל בעינייך ויודע כי אף אני חוויתי אורגזמה.
*תודה לך ליבנת על הרעיון,ההשראה ועל כך ששימשת לי מוזה נהדרת
נשיקות
דארק
לפני 12 שנים. 7 בספטמבר 2011 בשעה 9:00
