החלטות

תמיד חיפשתי לאהוב
לא ידעתי לאהוב
לא ידעתי כיצד אתמודד עם סערה שנקראת אהבה
הדבר היחיד שהיה קרוב לרגש היה הדמיון
הברק היכה ורסיסי כוויות עמוקים שלא החלימו
רק השקט המאיים שתמיד מוציא את הרוע הטהור
סלחי לי אהובתי על שלא השכלתי לדעת אותך
כך הפלתי גשר אחרי גשר עד שתהום עמוקה נפערה
כל חומותיי נפלו בפני רגשות טובים,אכזריים,רכים...
בסופו של דבר יהיו חומות חדשות אך הן יהיו גבוהות יותר
אני מפחד מהאדם שאהיה לאחר מכן.
מלא בציניות של אותו הרגש הנקרא בליבי אהבה
את בכית שם כל כך קרוב לידי ואם זאת כל כך רחוק
משהו בתוכי נשבר כשלא יכלתי להיות שם
משהו בתוכי התפורר כשידעתי כי ריסקתי משהו אצלך
אני זקוק לך,אך אבחר להגלות את עצמי למקום אחר
עד כי אשתחרר מכבלי התיל
עד שתמצאי בליבך לראות בי את אותו אדם שהכרת אז
אי פעם אם בכלל,אי פעם...
לא מחפש סימפתיה רק אמפתיה
זה הכל