מה עושה ערב במועדון לערב מוצלח?
זה כנראה קשור בעקומה ישירה למצב האלכוהול בדם שלך.כמות המשקאות ששתיתי וערבבתי פירנסה כמה ברמנים.הייתי בשליטה אבל מצד שני השליטה גם ירדה ופינתה מקום לקלות ראש וליצרים לפרוץ החוצה.אולי לפעמים אתה צריך לאבד קצת שליטה כדי להיות בשליטה כי זה בדיוק מה שחשבתי לעצמי באותם רגעים.הגוף הוא כבר לא הגוף שלך.ולידיים ולרגליים רצונות משל עצמם.הראש קצת חושב אבל מאבד מההגיון היבש.התשוקות הרטובות פורצות שוב.ריקוד ארוטי שלא משאיר שום מקום לדמיון מתחיל.אנשים בוהים.השרשראות בבגדיי עונים להם בנונשלנטיות.אני מרווה את צמאוני בחילופי נוזלים משפתיים לוהטות.לאחר כמה דקות רואה פנים מוכרות של חרסינה עדינה אותה אני מזהה מעבר רחוק קרוב.
אנחנו נופלים אחד על השני בפרץ של התרגשות.האלכוהול עושה את שלו ואוחז בחוטים שלנו,ואנחנו מרקדים כמו מריונטות בהצגת לילה מאוחרת.נפרד בלית ברירה מקורי האלכוהול וחוזר מעט למציאות יותר מאופרת של הערב,אבל איזה איפור.
שחור ולבן,אבל הרבה צבעים היו שם.
צמד הלוליינים עם הקביים בהחלט הוסיפו לנושא של הערב אשר חלק מהאנשים לא הבינו בכלל מה פתאום כל האיפור הזה ומה זה "המספריים של אדוארד".
אולי במקום להראות כל הזמן את אותם סרטים כחולים שחזרו על עצמם בשבלוניות מרגיזה היה כדאי להראות קטעים מהסרט.אני מניח שלאנשים היה נופל האסימון.
לאחר מכן גלשתי עם הציוד שלי לסייע בסשן מרובע.
הסשן המרובע היה פשוט ולא היה צריך יותר מכך.כל אחד משלושת השולטים כולל אותי נתן את הטאץ' שלו לסשן.בחורה שעמדה לידי וצפתה על סשן אחר העירה לי שהיא לא אוהבת את ההצלפות של הבחורה כיון שהיא לא מספיק אכזרית לטעמה וכי היא מצליפה יותר לשם שואו.ואז היא אמרה לי משפט שהשאיר אותי סקפטי וציני במיוחד.אני נזירה,היא אומרת לי,לא מתקרבת לסקס ורק אוהבת להצליף.כלומר שאת באה לפה רק בשביל הBDSM אמרתי.כן,היא אמרה לי בהנהון מדוייק,אני רק מספקת יצרים מיניים דרך הצלפות בלבד.אכן,אמרתי ונדמה היה שבאותו זמן יכלתי להאמין לכל דבר מופרך שיאמרו לי.ישבתי וצפיתי בסשן ובאותו הזמן בהיתי בזעזוע באדם שמן ומגודל וגם מה לעשות קצת ניאנדרטל שכל הזמן הקניט את הבחורה המצליפה ולא הפסיק גם שהצליפה על הבטן שלו,מה שגרם לו לשחרר צחוק הנשמע כגיעגוע של ברווז.אני צריך לשאול את עמוס מאיפה הוא מוצא את הוניליים האלה.החלטתי לרדת ולתת לעצמי להתפרק בריקודים עם מספר חברות יקרות.כבר כמעט שלא נשארו אנשים.לבסוף היה ריקוד מוזר עם ידיד טוב שנראה יותר כמו פרק בתורת לחימה של המזרח אבל אם כבר השתטתי אז עד הסוף.
בסוף נגמר הלילה והשחר כמובן במין דיוק שוויצרי עלה.למרות שהגעתי ממש מאוחר בבוקר ויצא לי לברך לשלום אפילו את מטאטא הרחובות 😄
אכן היה כיף לא נורמלי
לפני 19 שנים. 11 במרץ 2005 בשעה 18:04