לפני 19 שנים. 2 באפריל 2005 בשעה 10:08
הלב שלי מלא. אינני יכול להגדיר זאת יותר טוב
מעין תחושה של אוקיינוס שלו הממלא אותי בחוויות סמויות שמתרחשות ואולי אף עתידות לבוא.
אני אחד עם הנפש ושלם עם העתיד.
אני לא ממהר לשום מקום
יש בי סבלנות כמו שעון חול איטי
מאסתי במהירות הסובבת אותי בקרוסלה של רגשות סותרים.
חפצתי בבלתי מושג ובנשגב וכבשתי אותו.לא עוד ריקנות תהומית.לא עוד תוכן רקוב בבשר מלא רימות.
רק נפש אמיתית שמאירה את כל הצדדים שבי.
אך רק אבקש בקשה אנוכית אחת
אל תלכי נפש אהובה...אל...
יודע אני כי את מחפשת את ארצות הצפון,לחזור לביתך.
אני אשרוד אחרי לכתך אך בד בבד חלק נוסף בנשמתי יהיה כבוי.רק גחלת היצירה תישאר דולקת לעד ותאיר את צפונות ליבי
