לפני 8 שנים. 23 באוקטובר 2016 בשעה 7:53
לפעמים אתה מוותר לעצמך.
לעיתים אתה זונח את העולם שסביבך.
העצלנות אוכלת אותך.
ועל כך אתה משלם עשרות מונים לטובת הרס עצמי,
אליו אתה מתמכר ולא מודע לכך עד שזה מאוחר.
אז מגיעים הרגעים הללו שבהם אתה צריך להבין שעליך לקחת דרך אחרת.
לבנות לעצמך מציאות אחרת באותם כלים הנמצאים בידיים שלך.
הסוף הוא התחלה או שההתחלה היא הסוף אבל כולם שוכחים את האמצע.
אהבה הינה המפתח וגם המנעול.
את נצרכת לרגש האכזרי שלי ואני נצרך לשקט שבאהבה שלך.
מיועד לעינייך בלי ציניות ובלי כחל ושרק.
רק אמת צנועה ובהירה.