כבר זמן לא כתבתי פוסט כלשהו
ולא שלא היה לי מה לומר,להיפך
אך היו אזניים שרציתי שישמעו והיו כאלו שהיה חלילה לי שידעו את מחשבותיי הכמוסות
שוב אני בנקודת מפנה של חיי
בה אני משאיר דברים שהיו מאחוריי ועובר שוב לשלב הבא של חיי
כמו נדבך על נדבך של מגדל בבל
הרבה לבנים לא מסודרות וכאוטיות של החיים שלי
אך להפליא בכל זאת יש מגדל יציב
ועל כך אני תמיד שמחתי,שהייתי חזק ושרדתי למרות הרבה אכזבות וכאב
מתוך כך באה השליטה האמיתית שלי,בלב כל הרצון לאבד שליטה כביכול
תמיד באה ההגיון החזק והתקיף ומאגד סביבו את הרגש לכיוון אחר
שבעתי מספר אכזבות מאנשים חסרי חוט של שדרה
אך אחרי הכל אינך יכול לצפות שאנשים אחרים יהו החלטתיים כמוך
מצחיק אותי תמיד לקרוא על נשלטות שכותבות השכם וערב על כך שהן רוצות שולט חזק ואיכותי,שיוכל למעשה להחליט בשבילן איך לחיות את חייהן.
אך תמיד הן מודות כי בפחדן מפני פגיעה או התאהבות הן מעדיפות להתרחק
דווקא,הנשלטת האמיתית היא זאת אשר חזקה בנפשה אך מחפשת את זה שיכניע אותה או שיהיה בכוחו לקחת אותה למחוזות רחוקים מעבר לתחום השגתה.
כמה מעטות הן אותן נשלטות אלו
לוואי ואדע כי אכן מצאתי אחת
שתוכל להכיל את כל תשוקותיי המתפרצות ואת נפשי הסוערת והרוגעת כאחת
לוואי וזו את, אם כי עליי לציין כי הופתעי בתדהמה רבה, אך אני שמח
ומלבד זאת בנקודה התחתונה, אני חוזר לצפון ליקיריי
סגירת מעגל מדוייקת להפליא הלא כן?
לפני 18 שנים. 9 בנובמבר 2006 בשעה 19:28