החלטות

כשהיית אתמול בביתי
עינייך היו חסומות לאור השמש
גופך רעד בציפייה לכאב הבא
את שפתייך הרטבת בציפייה לעונג שעתיד לבוא
בקול חלוש שאלת...
מאסטר,אני יכולה לגמור?
כן,עניתי בשלווה
וגופך הערום והיפה התפרק ברעידות עדינות וענוגות
שרידי פחד קלוש נראו על פנייך ועל איברייך
את פוחדת ממני? שאלתי בעדינות
כן אדוני,ענית בלא היסוס
אבל אני בוטחת בך אדוני
נתתי למילים שלך לחלחל בתוך ראשי
ואז,ליטפתי את ראשך ושיערך היפה
גם אני בוטח בך יקירתי אמרתי בשקט