בזמן האחרון יצא לי לקרוא את השרשורים שנפתחו בפורומים וגם להיות עד עקב כך לכמות הארס וההתקפיות "המיליטנתית" שלעיתים ננקטת. חלק מהם הינם ידידיי הטובים וחלק אחר פלוניים אלמוניים בעיניי.
אין זה ניכר רק בשרשורים, אלא גם בצ'אטים ובהודעות אישיות שנשלחות לעיתים במטרות מרושעות ואנוכיות בלבד. לעיתים הודעות אלו נשלחים פעמים רבות לסאביות וסאבים בהם יש נסיון להכפיש ולהשמיץ את השולט שלהם. לגרום להם להיפרד ממנו על סמך עובדות לא נכונות ושקרים. האם ענן שחור בא וכיסה את הקהילה?
לפעמים אני שואל את עצמי,למה כל הרשע הזה וכל התחמנות הקונספירטיבית שנחתו עלינו לרעה.
האם אנשים אינם חושבים לרגע לפני שהם כותבים את הדעות שלהם מהולות בהרבה ארס?
היד שלהם לא רועדת בעת הקשה על המקשים?
אני מתאר לעצמי שיש להרבה אנשים בטן מלאה על הרבה אנשים אחרים מהקהילה וגם להיפך.
האם בגלל זה כדאי רק להנציח עימותים אלו במקום לנסות להגיע לאיזושהי שביתת נשק?
יש עת לשכוח ועת לסלוח. ולמרות זאת תמים יהיה מי שיבטח פה בחלק מהאנשים פה. יש פה קן של צרעות ויש פה תחרותיות ולכן כדאי להיזהר. אבל אין טעם לשחרר את הלשון כל פעם שמתחשק כי התוצאה תהיה הרסנית תמיד. צריך לזכור שלעתים איבחת משפט אחד לא מוצלח משולה לאיבחת חרב על יחסים בין שני אנשים שמלכתחילה לא היתה בינהם טינה או ריב וכעת יש.
ישנם גם אנשים שמוציאים קבל עם ועדה את הכביסה המלוכלכת מעל גלי האתר או קובלים על התנהגות של דרי האתר בפני..."דרי האתר".
אם כל הכאב שיש לאנשים אלו,אין בכך שום טעם לעשות זאת. הם רק נותנים דלק ואנרגיה לשונאיהם על ידי כך שהם מנציחים את הסבל בפומבי וגורמים לכך שאור הזרקורים השלילי ניתך לכיוון שלהם ואם היו שמועות לא נכונות שהתחילו להיעלם,אז עתה הן חוזרות במלוא המרץ. אני זוכר משפט שאבא שלי תמיד היה אומר לי כשחשבתי לעשות מעשה נמהר או פזיז,"יופי,מה שאתה הולך לעשות טוב ליום ראשון אבל מה יהיה ביום שני"?
בסופו של דבר ישנם הרבה אנשים אינטלגנטים באתר אולם לעיתים כדאי למחול על הכבוד ולשמור על "היציאות החכמות" בלב. קצת ענווה וצניעות לא הזיקו לאף אחד.
ולמי שחושב שדרך שנאת חינם יוכל להפריד בין אהבתם של שני אנשים אחרים שיחפש את שורשי שינאתו אצלו. שיעז להסתכל קודם כל אל המקום שהכי קשה לו להסתכל. ה"אני" שלו.
לפני 19 שנים. 16 ביוני 2005 בשעה 14:24
