מחשבות של נשלט...

שמי שמור במערכת 😄 ואני נשלט. אני נשלט מתמיד, תמיד רציתי שמישהי תשעבד אותי, שתגרום לי לאבד שליטה, שאתמכר אליה שלא אוכל לחשוב על אף מלכה אחרת מלבדה - וזה קרה לי.

זה קרה לי פעם אחת בלבד בכל החיים שלי... אבל הפעם הזו שווה הכל. הפעם הזו לימדה אותי מה המשמעות של "יחסי שליטה" אמיתיים, לא כאלה שמתגלים בסשן של רגע.. אלא סוג של אורח חיים, וזה לא משהו שניתן להקל בו ראש - אבל עד שזה קרה לקח המון המון זמן, ומאז קשה לי מאוד למצוא מלכה - כי יש בי תחושה ש"אני יודע איך זה צריך להיות" - אבל אני גם יודע שאני כל כך טועה :).

אבל זה כבר הסוף ואני רציתי להתחיל מההתחלה... מהמקום בו גיליתי את היותי נשלט, מהפחד שאחז בי כשהבנתי ש"אני לא רגיל" אולי אני בעצם סוג של "סוטה"? "זה בטוח ידפוק לי את החיים", אמרתי לעצמי, אבל איכשהו זה לא דפק לי את החיים (לפחות לא את הכל בחיים:).... אני חושב שהחיים דווקא האירו לי פנים, למרות שחלק נכבד מהאנרגיות והזמן שלי הוקדשו לעניין השליטה... (למשל הייתי חייב להשאר תמיד מעודכן.... באמצעות ספרות מקצועית וסרטוני תעודה בתחום 😄 אני יודע שהמצאת האינטרנט, שינתה לי את החיים, אני (להבדיל מאנשים אחרים "רגילים" "וניליים") מאושר בהמצאת האינטרנט בעיקר בשל ייתרון אחד ענקי שהוא הביא עימו: "הוא חיבר בין כולנו" בין כל ה"סוטים" האלה, שלא ידעו שיש עוד כמוהם בעולם, הם היו בטוחים שזה איזה גן דפוק עימו נולדו, הסתירו את נטייתם, ניסו להתעלם ממנה, ללא הועיל... (אוקי אני יכול לחשוב על עוד כמה ייתרונות... כמו סרטי בדסם בחינם וללא הגבלה...).

והנה היום, יותר ויותר אנשים מתחברים לעניין הזה של השליטה, ממש חזון אחרית הימים 😄 אני רק יכול להגיד שאם מישהו היה בא ואומר לי לפני 20 שנה שזה מה שיקרה... לא הייתי מאמין לו...

הנה שוב אני מגיע לסוף... ואני בכלל רציתי להתחיל מההתחלה... אז איך הכל התחיל?

בהתחלה לא היה לי מושג מה אני מחפש, היה בי אי שקט, אבל די מהר (משהו כמו גיל 6 למיטב זכרוני) - הייתי ילד בן 6 שחיפש לעצמו מלכה 😄 מצחיק אה? עכשיו בטח תתייחסו אחרת לילדים בגיל 6... תראו בהם "נשלטים/שולטים פוטנציאלים"... אבל אני באמת זוכר את עצמי מחפש מישהי שתשלוט בי.

והייתה מישהי... היא הייתה ילדה כמוני... אולי גדולה ממני בשנה, אבל לא יותר... כזאת דומיננטית שיודעת הכל...ושיחקנו... בשכונה, אין לי מושג איך הגענו לזה, אבל איכשהו, תמיד אחרי איזה חצי שעה בערך היא מצאה את עצמה רוכבת על הגב שלי.,... ואפילו פעם אחת, היא נתנה לי לשתות את השתן שלה ... מעין "עונש על משהו לא ברור" מה שברור היה - שמרוב לחץ מזה שאני שותה "שתן" (והרי לימדו אותנו שזה מזוהם ולא נקי) נהייתי חולה למחרת היום לאיזה שבוע ימים 😄

המצחיק בכל הסיפור הזה היה שבגיל מאוחר יותר, פגשתי את אותה ילדה בבית הספר העל יסודי בו למדתי... והיא, נשארה כזו דומיננטית, והייתה עם 2 חברות שלה.... אני לא יודע מה היא סיפרה להן בדיוק... אבל אחרי דקה בערך כולן חייכו ואני הייתי נבוך - הסמקתי כמו עגבניה מרוסקת ... רציתי ללכת להגיד להן ש"זה היה סתם", "משחקי ילדים" לא משהו רציני... אבל ידעתי שזה לא היה סתם, ידעתי שאני נשלט.... למזלי הרע (ואולי הטוב?) היא לא ידעה שהיא שולטת... 😄 אני מתנחם היום במחשבה, שיכולה הייתה להגרם מבוכה הרבה יותר גדולה אם היא לא דיברה איתן על זה בכלל ואני הייתי מעלה את העניין מיוזמתי....אולי בעצם הכל בראש המעוות שלי... אולי.

אגב... לאחרונה נתקלתי בה באיזה סניף דואר... אני חושב שהיא זיהתה אותי וחייכה... אבל לא העזתי להגיד לה דבר... עדיין נבוך ממנה מגיל 6 ועד היום....

אוקי אעצור להיום... אשתדל להמשיך בקרוב... כל כך הרבה סיפורים... כל כך מעט זמן... 😄