צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 13 שנים. יום חמישי, 9 באוגוסט 2012 בשעה 16:49

העץ הזה , לו רצייתי לטלטלו בידי לא הייתי יכול .

ואילו הרוח הסמויה מעינינו מענה ומכופפת אותו לכל אשר תחפוץ .

ידיים סמויות מן העין הן אשר מכופפות ומענות אותנו באופן הנורא ביותר.

דין אחד לאדם ולעץ .

ככל שיבקש להוסיף ולהגביה אלי מרום ומאור , כן ישאפו שורשיו עוד ועוד אל תוך האדמה

כלפי מטה , אל האפלה , אל המצולה , אל הרע .

 

" העץ הזה עומד לבדו כאן על ההר : הוא צמח וגבה מעל אדם ובהמה .

ואם ירצה לדבר , לא יהיה מי שיבינו : כי צמח וגבה מאוד .

ועתה הוא מחכה ומחכה , ולמה הוא מחכה ? משכנו קרוב מדי אל העננים : האם לא לברק הראשון הוא מחכה ? "

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י