"אין עוד מלבדו"...:)

כל שנה מחדש כשמתקרב יום השואה, היא נזכרת.. עברו שנים מאז, היום היא לא היתה מעזה.. אבל אז..
אז זה היה משהו אחר ...

בימים בהם לא היתה טיסה ישירה מישראל לתאילנד .. הטיסה היחידה שהתאפשרה לה היתה בחב' הגרמנית , לופטהנזה, היא לא ממש מתחברת לגרמניה, היא לא דור שני ולא כאלה, אבל יש במשפחתה כאלו שעברו את השואה..

במושב לידה התיישב גרמני, נאה למראה, מושך אפילו , מכיוון שהיא נרתעת מגרמנים סובבה לו את גבה וניסתה להירדם..

היא הזמינה אוכל כשר, במטוס היה קפוא , השעה היתה כבר 23:00 כשלפתע הדיילת שואגת באנגלית - מי הזמין אוכל כשר? כל האנשים התעוררו לבדוק 😄 כאילו שלא רשום לה , היא גיכחה לעצמה.. ובגאווה ישראלית אמרה .. "אני".. והגישו לה את האוכל, שהיה מגעיל דרך אגב:)
(לא אומרים מגעיל על אוכל- כל ניצול שואה יגיד לנו את זה..)

הבחור שלידה חייך, היא חייכה חזרה , סיימה את האוכל וניסת להרדם שוב, היתה חייבת לשנות את הכיוון לכיוונו כי נתפס לה הגב להיות רק לצד אחד כל הזמן..
ואז.. ללא כל כוונה היה חיכוך מסויים בינו לבינה בידיים , הוא חייך אליה, היא לא חייכה, לאט לאט ובבטחה הוא הכניס את ידו מתחת לשמיכתה .. והחל ללטף את ידה שהיתה מונחת על רגליה, לאט עזב את ידיה והחל גולש אל בין ירכיה, היא לא עוצרת אותו, היא מתמכרת למגע.. שוכחת שהיא במטוס.. (הכל מתחת לשמיכה היא חושבת לעצמה, מי רואה?..) והוא מבין שהיא נתנה לו את הסכמתה.. פותח את רוכסן מכנסיה... מזיז הצידה את תחתוניה.. והחל מחדיר אצבעות.. על הדגדגן ומוציא ומחדיר .. היא מתחילה להאנק .. עד שהיא גומרת חרישית בכדי שלא ישמעו... היא מחייכת לתודה והוא מחייך אליה ומושך את ידה לכיוון מכנסיו...

היא שולפת את ידה בכוח מידו .. מחייכת חזרה ועושה סימן עם היד לשלילה..:)

הוא גרמני לא מגיע לו הנאה ממני...:) לא לא היא חייכה אליו לא!

נקמה קטנטנה.. ללא כוונה

נחמה פורתא...