לפני 12 שנים. 18 באפריל 2012 בשעה 7:16
אני קוראת הרבה פה על עצב, סבל, כל אחד והמנה שלו, אני מאוד אמפאתית בד"כ.. אבל, אני יודעת שהכל תלוי באיך לוקחים את הדברים אם אתה בוחר לתת לדברים שקרו לך וקורים ועוד יקרו במהלך החיים להשפיע עליך או יותר גרוע לעצב את אישיותך לרע
.. אני בוחרת לראות רק טוב גם אם אני נפגעת, לא מנאיביות, אלא רק כי ככה אני בוחרת.. בוחרת לחייך, כי חיוך מביא טוב , חיוך פותח דלתות אבל בעיקר כי לחייך עושה לי טוב
ואז שמעתי על האשה הזו היא כל כך מתוקה, להעריץ את המחשבה שלה ממש ... היא גרמה לי להזיל דמעות , לא של עצב של התרגשות..
כל מה שהיא עברה בחיים .. ועדיין אופטימית...אני התאהבתי בה, כמו כל הצופים בה - אליס זומר ניצולת השואה המבוגרת ביותר בעולם בת 108
