לכל ירח שני צדדים. אולי גם לי? כשאני מביטה אל תוך הלילה הזה, דווקא הצד האפל הוא המלא. שם אני זורחת. הצד הבהיר, הלבן והעגול, הוא טוב בשביל הרומנטיקה, אבל אותה נשאיר לכל הלילות האחרים.
בוא נשחק משחק חדש. הפעם אני אקבע את כל הכללים. דמיין אותי כותבת אותם לאור הירח, לבן על-גבי שחור. אתה תלמד לשחק בזמן שאשן והשמש תזרח, כי ככה אמרתי. אולי זה יהיה כמו מחבואים - אעצום בשבילך את עינייך. אתה תספור עד מאה ורק אז תחפש אותי באפלה; אחכה לך שם. האם תמצא אותי? אולי זה יהיה כמו שחמט. אני אהיה המלכה השחורה ואתה תהיה חייל לבן. בעוד הכתר מונח על ראשי, אפתיע אותך מהאלכסון ואדחוף אותך, במכה אחת מהירה, אל הרצפה המשובצת. האם תיפול בשבילי?
אל תיתן לי לנצח בקלות. ארצה להרוויח את מקומי ביושר, גם אם נצטרך לשחק שוב ושוב. אבל כשאנצח - וכן, בסוף אנצח, למקרה שתהית - אל תלחץ את ידי בנימוס. משוך אותי אליך וחבק אותי חזק, כל הלילה, כמו מישהו שאוהב אותי. תלחש באוזני, מספיק קרוב שאחוש את האויר החם מפיך. תגיד לי שאתה גאה בי.
(ובלילה אחר, אם אבקש ממך יפה - האם תוריד את הירח בשבילי?)
לפני 13 שנים. 13 בספטמבר 2011 בשעה 1:37
