אמת ובדיה

היום נעשה משהו בלתי נשכח,

היום אגרום לך סוף סוף לחייך,

היום אראה אותך שוב מבויישת, מתמסרת,

רוצה להעניק אהבה.

גופך המפושט מכל חכמה ובינה,

כולך נוטפת תאווה.

כן רוצה - לא רוצה,

מחלוקת לשם שמיים.

אצליף בישבנך,

אשתה בשקיקה את אנוחתייך.

אשפיל, אוהב, אשלוט במאווייך.

רוצה אותך קטנה מולי - רוצה אותך שפחה שלי.

היום נעשה משהו בלתי נשכח,
שישאיר זיכרון של שמחה מבורך.

היום  תשמעי מה שעוד לא שמעת
אחדש לך חידוש ואדליק לך מבט.

כך היה, לפני שנים רבות, אבל לא כי ככה נהוג, נוסעים ברכב זעיר, פיאט 104, למי שמכיר, לצפון - למצפה ביער הנדיר, שמשקיף לעמק נטופה.

אני והיא ערומים במגדל, אין נפש חיה - לא זאב, לא צב, אפילו לא בני אדם. ליאור זה היה שמה, נזכר לאחר שנים של משפחה.

אז לא ידעתי שזה בדיוק מה שאני מחפש, אישה משוחררת שרוצה אותי בכל אבריה, בכל תשוקותיה, פשוט רוצה אותי, ככה כמו שאני בדיוק.

זה לא שאשתי לא רוצה, לא מתענגת, לא מתמסרת אלי - היא כן. אבל פתאום מתוך השגרה, ככה צפה לי אל מול עיני פניה המאירות, עניה המבקשות, גופה ערום ומגורה לפני, משפשפת את עצמה על ירכי, מנשקת, מלטפת, אוהבת, כמו שאפשר רק בפעם הראשונה.

ככה כמו שאני חולם בהקיץ אותה - את ליאור, אני שומע אותה - את אשתי היקרה, קוראת לי לסדר את הכלים, כי המדיח סיים, בעודה עולה אל הילד שלי שבוכה כדי לקבל את רצונו, כדי לקבל את מזונו.

לא יודע כלום. לא יודע למה. יודע שאוהבים אותי. יודע שקשה איתי. יודע שאין כלום הוא עולם ומלואו. יודע שכל הזמן הזה הייתי לבד.

אוהב אתכן.

שונא אתכן.

רוצה רק שלווה אמיתית - לא מוות - חיים אמיתיים!

סיגריה מעשנת,

דברי איתי.

דברי איתי.

כל כך שונא לשנוא אותך.

אולי יותר טוב שאלך.

ונתחיל בשיר ........

היום נעשה משהו בלתי נשכח 
שישאיר זיכרון של שמחה מבורך.

 
היום אשלח יד ללטף את ראשך 
היום אגרום לך סוף סוף לחייך.

היום אגרש את העצב מעינייך,
אעשה את היום למאושר בחייך.

היום תשמעי מה שעוד לא שמעת 
אחדש לך חידוש ואדליק לך מבט.

 
היום אבשל לך משהו טעים 
אעשה את הכל שיהיה לך נעים.

נכון, לא תמיד אני מראה אהבה 
אבל היום אני מבקש את הקירבה.

היום...... 

היום ראיתי את ג'ובס - סטיב ג''ובס. לא, לא הרוח וגם לא בדיוק האדם - אלה הסרט - ההולוידי, המעוות ואם זאת הכל כך מפחיד.

האם בשביל לשנות את החשיבה האנושית אתה חייב להיות משוגע - אובססיבי לעצמך ? - ? - ?

ליסה - שם ילדתו המודחקת בתחילת דרכו - וגם שם התוכנה שזיכתה אותו בהעפה מאפל - הם סלע המחלוקת הקיים עמוק בתוכי.

עד איפה הקריירה? - ומה משמעותה של המוסריות? אני טוען שאין - ג'ובס פשוט מתעלם.

בכל מקרה סטיב זצ"ל - מהפכה הובלת - השאלה היא המחיר?

ואני פשוט בכיתי וקיללתי אותך - ממש בלי שום הצדקה מוסרית - כשדמותך מסרבת לחתום על מסמכי הראיה, בטענה שליסה היא לא ביתך.

לילה טוב אנשים טובים!

       לא, אין לי סמארטפון, ולא אין לי פייס פעיל, אבל אני כן קורא פילוסופיה, או לפחות קראתי, את אפלטון - משל המערה. קראתי גם את דקארט והקארטיאניזם שלו, את יום, את קאנט, פופר ואפילו את קאן, אבל זה לא בגלל שאני שונא מודרניזם, זה בגלל שאני אוהב אדם. דבר אחד אנני מצליח להבין וזאת נקבה, כן כמו שאנחנו הגברים אוהבים לפנטז עליו מול פורנוגרפיה זולה באינטרנט, והדבר ההוא שאנני מצליח להבין הוא אני עצמי, ואולי ממש, אבל ממש טוב שכך.

       שמי, אם שכחתי לציין ונראה שכך עשיתי, הוא אלוהים - יש וקוראים לי יהוה - יש שקוראים לי השם, אבל בכל מקרה אני ממש יציר דמיונך, וטוב שכך אדם קטן - חלק מאבולציה שאנחנו הם יוצריה - כמו שנאמר "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" בראשית פרק א.

      אנני רוצה להלאות אותך, אותך, אתכם, אתכן בבריאת העולם ולכן אטריד אותכם פשוט בקיומו - כן לא מזמן, בערך לפני כשנתיים היה חלום בא ונוטש אותי כך מבלי שרציתי בכך - ובחלומי אני בבית הספר התיכון - גרוזמן, קצת ליד נחלת בנימין ניגש אלי, הוא מציא לי סגריה - סיגריה ירוקה? הטייפ מנגן - כן אלו שנות התשעים העליזות - כן אני שוב שוכב באותה במה בטונית ופשוט יורה - כל כך הרבה מתים - שש מליון הזיות - מתים ממש כמו אבי.

      לא אני לא משוגע - אני אלוהים - אני מגדיר את מדד השפיות - אני השפוי היחידי, שכן כמו שאמר איינשטיין - הכל יחסי! מנגינה קטנה מתנגנת לי בראש - מנגינה מרנינה - מנגינה מרגיזה - מנגינה מנג'זת - יש עוד מישהו שמשתמש בזה? אני רואה אותה מתפשטת כמעט ערומה לחלוטין - אני אלוהים אני - אני ממלמל כשגופי רועד. היא מתרפקת ואז לוחשת באוזני: " אני הזונה הפרטית שלך" - שש בבוקר יפיפיה? כל כך טהור.

לא......

מוקדש לשנואת ליבנו יוקו - אני מעריץ אותה!

http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/861/723.html

http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/379/259.html

במילה אחת,

או בעצם שלוש,

או בעצם יותר.....

טיק טק טיק טיק טק

אכזריות החרדה,

הבריה ברעם המיתה.

אכזריות הבדיון,

האדם בשקיעת הסהרון.

אני בוחן אותי,

כל שניה,

כמכור להבנה.

טיק טיק טק טיק טק

אדם ממציא מציאות.

לא הכל אפשרי,

אבל להאמין,

בהחלט ממשי.

לשוטים הנבואה ניתנה - 

גם אם את/ה אדון/נה. 

גם אם את/ה עבד/ה.

גם אם את/ה שפח/ה.

ואת זה אמרו אחרי שחרב מקדשה.

מילים בוראות ממשות.

אמת עוורת כמו אהבה,

ויותר מכל האמונה.

תמיד זה רק עכשיו, שפחה ונילית שלי.

תמיד זה רק חרדות, איתך או השקעה בלבד -

זה לא ממש משנה.

חרדות הן אלו ששולחות אותך עמוק אל תוך כאב -

כאב ההבנה -

אותו כאב מעונה שאנחנו רק חלק במעגל.

הלב רוצה להיות הוא עצמו -

לא לפחד.

המח רוצה קורבן -

קורבן אדם -

קורבן שפחה -

שפחה ונילית -

שלי!

לאט לאט מתפקח מכח הסוטול המתוק,

כח הסטלה של כל אלה שאתה מחדיר אל עצמך -

רק בשביל לחיות -

רק בשביל להרגיש - 

עוד ועוד אכזבה -

כאילו שאתה כשלון -

אבל האמת היא שאין פקינג אמת -

וזה עושה אותך כל כך מאושרת -

שפחה ונילית שלי -

אהובתי!

אסי דיין ז"ל.