סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל עובר

אחד ועוד אחת
לפני 9 שנים. 26 באוקטובר 2015 בשעה 21:07
"הזיכרונות הם גן העדן היחידי שאיש אינו יוכל לגרש אותנו ממנו.."
                                                            מרסל פרוסט / "בעקבות הזמן האבוד"
 
 
 
חברי היקר מכסף פז וגם זהב - אשר אחראי לתאוריית "הפרוייקט" שהזכרתי בפוסט על הנושא, פוסט הנושא את השם "הטוב הרע והפרוייקט"  - הוא גם סאדו מזוכיסט לא קטן בכלל בזכות עצמו - אם כי האמת חייבת להיאמר שאני דאגתי בזמנו להדביק אותו במחלה חשוכת -המרפא הזו - כי צרת רבים חצי נחמה כמובן (: - ואם תהיו ילדים טובים ותקראו בסבלנות עד הסוף, תגלו גם מה הוא עושה היום בחייו.
ואני רוצה לספר עליו עכשיו שני סיפורים קטנים, ולשזור בהם מעשה-אמן גם שני סיפורים קטנים על עצמי שהם אבני חן אמתיות המונחות כרגע כאבנים שאין להן הופכין בתוך גומות הזיכרון היקר שלי  - ואני מרשה לעצמי לספר אותן פה בחופשיות רק מפני שהוא אינו הולך לחזור לחיות בארץ למגינת ליבי המדמם ב-14 השנים הקרובות לפחות, ומסיבות שלא ניכנס אליהן כאן.
ונתחיל בכך שהוא משחק אותה היום בגדול הפרנק סינטרה הקטן שלנו בניו יו ניורק-ניו יורק, ושבאחד מביקוריו האחרונים בארץ - ממש לא מזמן ! - עלה מלפניו החשק לקפוץ ולבקר באחת ממסיבות ה"קהילה", ומכיוון שאין לו ניק פה והוא נזכר בדקה ה-90, אמרתי לו שארשם בשבילו למסיבה ושייכנס על הניק שלי.
המסיבה התקיימה במועדון ההוא ברחוב בן אביגדור בשכונת מונטיפיורי  -שכחתי את שמו כרגע, ההאנגר משהו נראה לי - והוא הגיע בג'ינס. וכצפוי בשל חוקי הדרס-קוד הנוקשים והמטופשים לא נתנו לו להיכנס כמובן, אבל הציעו לו את החלופה שהוא הסכים לה מייד, והיא להיכנס למסיבה בתחתוניו. וכך נכנס הבחור החינני בתחתוניו למסיבה  - על הניק שלי! -  מה שאין לי איתו באופן עקרוני שום בעייה מפני שהוא בחור נאה ואף חטוב ואנו אוהבים לכנותו בבדיחותא "טום קרוז דה לה שמטה", כי זה הלוק הכללי שלו - כלומר לא המקור כמובן, אבל משהו בכיוון נגיד ככה - אבל מכיוון שכבר גונבה לאזניי השמועה שהוא עולל שם כמה מעללים פרחחיים ושובביים למדי על הניק שלי, אני רוצה להבהיר פה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי ידי לא הייתה במעל.
ובהזדמנות הזאת כמובן גם  - וכמו תאמידד !  - לטרוח גם ולהבהיר  - וגם הפעם בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים -  שאני "שפוי-עד-טירוף" (:
מה שהזכיר לי סיפור אחר - וזה סיפור שאני אוהב לספר כי נראה לי שיש בצידו מוסר השכל חשוב, אם כי לא ברור - שאני באופן אישי נכנסתי בזמנו למסיבת-הפתיחה של הדאנג'ן החדש לא רק בלי דרס-קוד - כי אני וכנודע באופן עקרוני נגד הפלאברה המטופשת של הדרס-קוד ובאופן כללי יותר אני גם אנטי כול "המגפה השחורה" וסרת-הטעם שהתחום חטף מתישהו, כי עד הפורטיז לפחות האסתטקיה שלו הייתה מעולה - ובכן לא סתם בלי הדרס-קוד-זיבי נכנסתי למסיבה אלא גם עם כמה-וכמה ג'ויינטים - וואחד בומרז ! - וגם עם מבחנת קראק דה-לוקסוס - וזו  הייתה הפעם האחרונה בחיי שעישנתי את עשן האלים-שנפלו העכור הזה. ומה שלא הורג מחשל...(:
כמו שנכנסתי למועדון - גם אבל לא רק בגלל המוזיקה הדאונרית הרגילה שמנוגנת במסיבות הללו  - הרגשתי כאילו נקלעתי לחלום בלהות אסתטי בחזקת 12 שאינך יכול להתעורר ממנו, כאשר שלל עורבניות שחרחרות קיפצו ורקדו סביבי מטר על מטר כשהן מתחננות לאיזו כאפה מצלצלת. ברוב ייאושי התיישבתי איפשהו באמצע המועדון והדלקתי בהפגנתיות את מבחנת הקראק  - "לאור יום" מה שנקרא... וגם אז איש לא העיר לי על כך דבר, מה שמלמד יותר מכול כמובן על הבורות החוגגת את עצמה והבלתי אחראית לחלוטין השוררת במחוזותיינו סביב התחום האקדמי של סמי הרחוב ושל כול שאר הממתקים המעלים אותך באוב.
מתישהו - לאחר שגם מצצתי בהפגנתיות מהבומרז באמצע המועדון - חטפתי כמובן ת'מאנצ'יז וניגשתי לבאר, והתיישבתי עליו מתוך כוונה לברר האם ומה בכלל יש פה לאכול או לשתות היום. וכמו שאני מתיישב ניגשת לעברי בטפיפה עצבאנית אחת ממלכות-הבית, כפי שהן נקראות לרוב במחוזותיינו - אשר כפי שהיא נחקקה בזכרוני נראתה לי מבחינת המראה החיצוני שלה כמו איזו מין גירסה נשית של ולדימיר פוטין נבל-העל - והשעינה את העבד לדוגמא-ולמופת שלה על הבאר, הפשילה את מכנסיו, והתחילה לדחוף את אצבעה הולדימיר פוטינית הארוכה הישר לתוך עכוזו חזור-ודחוף, והיא עבדה - כמו שאומרים בעדינות - "מלוכלך".
"עבדה מלוכלך"...
אמרתי לה בעדינות: " בובה, זה לא בא לי טוב, בחיאת דינק. אני רוצה לבדוק מה יש פה לאכול, אז לכי תעשי את זה במקום אחר."
בתגובה קיבלתי חזרה איזה מין רבע הימהום שמינית הנהימה ועוד שמינית הנביחה שלא הבנתי ממנו חצי מילה ובמבטא רוסית כבד.
אמרתי לה - וייאמר להגנתי שלא הייתי בדיוק שפוי - "בובה, גם המבטא הרוסי הכבד שלך לא בא לי טוב."
והתפתחה לה שם סצנה קטנטנה ובלתי מזיקה, אך במציאות הרוחות כידוע נרגעות במהירות - וזאת בניגוד לפורום האשפתות, אשר נראה כרגע כמו מערכת החינוך המרוסקת שלנו הדלה במשאבים אנושיים ודלה גם בכול דבר אחר - והן אכן נרגעו הרוחות חיש-קל וכולנו התפייסנו והשלמנו באהבה רבה, והערב נמשך לו מעדנות ועל מי מנוחות ובאותה הדרך הרגילה במסיבות הללו, כלומר הדרך של "החלום ושברו " (:
 
אבל כדי להבין את הסיפור שבאמת רציתי לספר היום על הבחור אבי "תאוריית הפרוייקט" דרושה לנו איזו הקדמה קצרה כי הוא התרחש אי-אז בימי התום של אמצע הניינטיז בואכה רצח רבין או קצת אחריו - כבר קשה לי היום למקם את הזיכרון על ציר הזמן - כי יותר מדי יין ויותר מדי שירים, אז פלא שאנחנו בכלל עדיין בחיים (: - אבל אלו היו הימים של טרום מהפכת-האינטרנט כאשר עדיין לא הייתה שום סצנה וגם הדאנג'ן הישן עוד לא נפתח וכולי. ובאותם ימים של תום, מקום העלייה לרגל או המכה של האנשים שרצו לחקור את מיניותם הסאדו-מזוכיסטית היה בין השאר חנות-הסקס המיתולוגית "קופידון" - כי בעל החנות - יהודה שמו, שהיה נראה כמו שועל ג'ינג'י שמנמן וחביב למדי ואדם נוח לבריות ובלתי מזיק בסךהכול - ואשר בתו הצעירה והחיננית הייתה מוכרת בחנות - ואף יש לה פה ניק שלא נחשוף אותו כמובן והוא ממילא כבר לא פעיל -  היה מבין  החלוצים הראשונים שהתחיל להביא לארץ את כול הקלאסיקות של סרטי הפורנו של השליטה הנשית והגברית, ואף לכתוב עליהם כול מיני תאורים מילוליים ארכניים שכוונתם הייתה לעשות לך ת'חשק להחליף את הקלטת ( הוא ראה בעצמו מעין דוסטוייבסקי חדש, הייתי אומר ).  הקלטות של הסאדו מזוכיזם היו מסתיימות תמיד בסיפרה 1  -  1001, 1011 וכך הלאה -  והיו בהם תמיד 4 סרטים שהיו מסודרים בסדר מזגזג - סרט שליטה גברית - ולאחריו סרט שליטה נשית  - וכך הלאה.
ולכן, ולו ומהסיבה הזאת ממש אני זוקף - לזכותו או לחובתו של הבחור זה כבר תלוי בנקודת המבט או ביום שבו השאלה נשאלת - וחוץ מאשר לילדותי העשוקה כמובן - את הסלט שקשוקה הפנטזמטי עצום-המימדים שיש לי היום בתוך מוחי היקר והקודייח.
הקיק שלו בחיים היה אגב לנסות להביכייני, ובכול פעם שהייתי בא לחנות -  שהייתה לרוב גדושה בערב-רב של אנשים אשר היו רכונים כמו בנות יענה מעל הקלסרים עם התאורים המילוליים של הקלטות, סמוקים מרוב מבוכה בהיותם לדוגמא  - ורק לדוגמא  - מחפשים במעגלים איזה סרט גייז פנימיות אנגלי עם סרגלים (: - ובכן כשהייתי נכנס לחנות הוא היה מקבל את פני בשאגה עליזה כדי שכולם ירימו את ראשם לרגע מן הקלסרים ויסתכלו עליי :
" הו פור גוד ! שלום לך, הרבה זמן לא ראינו אותך פה ! " (:
נו נו...
לאחר מכן כדי להוסיף שמן למדורה הוא גם היה שם בכוונה את הקלטת שהחזרתי בתוך מכשיר וידאו שהיה מחובר לטלביזיה קטנה שהייתה אף היא גלויה לעיני כול - בתירוץ שהוא רוצה לבדוק שהחזרתי את הקלטת שלמה ולא פגומה - עלאק! - ותמיד - וזה היה ממש השיא - הוא היה מנסה באובססיביות לנחש מה בא לי לראות היום ולנסות לקלוע לטעם שלי.
ואני תמיד הייתי אומר לו: " נו יהודה תעזוב אותי במנוחה יא ממזר, ותן לי לחפש בעצמי מה בא לי היום."
אבל בזכותו בין השאר פיתחתי די מהר עור של פיל אציל ומפיל, כי אמרתי לעצמי "זין אני נותן לשועל הג'ינגי הזה להביכייניי."
בכול מקרה חבריי באותה תקופה - ובתוכם גם הברנש האהוב והמדובר - היו נוהגים להחליף ממני קלטות כי הם רצו לחסוך לעצמם את כול מסע הייסורים הזה, המנוולים העצלנים והקטנים האלו - עד שהתייאשתי מהנוהג הזה והפסקתי אותו באחת מפני שהם היו באים אליי לאחר-מכן בטענות על איכות הסרטים, ואני נאלצתי לומר להם " מה אתה רוצה מחיי חומד ? מה נראה לך אני ביימתי אותם ? לך תביים בעצמך פורנו.  ומעכשיו גם.. " המשכתי ורק מכיוון שלא היה לסוף לטענות הללו וכול אחד מהם רצה סרט בתוצרת אישית שיקלע לטעמו ובול לפוני - " אתם גם תלכו להחליף ולבחור את הקלטות שלכם בעצמכם."
אבל באחד מביקוריו של אביר " תאוריית הפרוייקט" בארץ -  שבהם הוא תמיד היה מתנחל בדירתי  - ואני התגוררתי אז בשכונת הדר יוסף - ביקור שאליו הוא הגיע כשהוא עטוי זקן עבות בסגנון רובינזון קרוזו לאחר איזו הרפתקת ל.ס.ד משונה באוניברסיטת סטנפורד, ועד היום האמת אין לי שמץ של מושג מדוע הוא גידל אותו ולכו תבינו בניאדם - וכרגיל בביקורים הללו שהיו נמשכים כמה שבועות ושבהם הוא היה כאמור מתנחל בדירתי והופך אותה לדיר אווזי בר ושפנשפני ניסוי וחזירי בית - הוא ביקש ערב אחד - ממש באותו הערב שבו הוא נחת בג'אט לג אטומי - וביקש יפה יש לציין - ללכת לחדר השינה ולהביא ביד על הסרטים שלי. 
ואני לא יכולתי לסרב.
הוא הלך אפוא לחדר השינה. בסלון ישבנו אני ועוד חבר יקר מפז אחר - היום פסיכולוג במקצועו יש לומר - והקשבנו למוזיקה מופלאה ועישנו ושתינו ושוחננו, ואולי גם ריחמנו על עצמנו קצת, כי שנינו היינו אז אחרי פרידות קורעות לב.
ובכן בחלוף לה איזו חצי שעה של אוננות אינטנסיבית שבה הבחור שכב כמו גו'ק הפוך על הגב ואונן כמו פגע רגע אמיתי על מיטתי - אנחנו שומעים פתאום שנינו מחדר השינה צעקות התפעלות בלתי רגילות מצד הבחור - שגם היה כמובן לא רק  מחוק מהתחת מסוטול של ג'אט-לג אלא גם על סוטול כבד ביותר של אלכוהול וגראס - שנשמעו ממש כך :
" זה סקורסזה! זה ברגמן ! זה פליני ! זה קופולה! זה דה פלמה! זה אנטוניוני ! " וכיוצ"ב שמות של במאים שהיו כנראה בעיניו באותה התקופה בטח השמנא-והסלתא והעילית והעידית של העשייה הקולנועית האיכותית.
ובאותו הרגע אני אמרתי לעצמי כך:
 "המממ...
ואמממ...
והממממ...
וכן !
וזין על עקרון הפרטיות המקודש ! "
כי נהייתי סקרן עד מאד ורציתי לדעת מה לכול הרוחות העיף לבחור ככה את המוח.
ומייד לקחתי את עצמי בקלילות של איילה ופתחתי באחת את הדלת הסגורה של חדר השינה כדי לראות במה דברים אמורים. 
ומה היה החיזיון שנגלה לעיני ?
ובכן בטלביזיה רץ לו קטע מתוך אחד הסרטים של חברת LEDA פרודקשן  - "אתם זוכרים את השירים", כן  ? - אותם הסרטים הידועים עם סגנון השליטה-הנשית הקשה והתותחי וחסר-הרחמים של הדרום של ארה"ב  - "קלאסיקה מודרנית" כמו שנוהגים לומר בגלגל"צ (: - ובקטע נראתה אחת מכוכבניות הסרטים הללו בועלת גברבר עדין-נפש ושבור-גב בעכוזו החמדמד בכול החנדעלך הידועים זה-מכבר של הסטראפ-און, ולא זו בלבד אלא שהסטראפאון המיושן לא היה חגור טוב למותניה העבים של הכוכבנית, והתנדנד והתנתק ממושבו ללא הרף והיא הייתה צריכה לחזור ולסדר אותו כל הזמן.
נו מה יש להגיד, ממש סקורסזה !
אבל זו הייתה כנראה הפעם הראשונה שבה עצם הדימוי המנטלי או עצם האפשרות נחת על מוחו כרעם ביום בהיר ועורר בו הד נפשי שעלה ממעמקי הבאר העמוקה של הלא-מודע שלו וממרתפיו החשוכים והציף אותו בהתפעלות בלתי נשכחת ובאותן  "צמרמורות עונג ידועות." 
 
הבחור היום הוא מרצה-על באוניברסיטת קולומביה, ובעל תשוקה אמתית למחקר המדעי וגם נהנה ממתת-אל של כישרון אמתי ויוצא דופן לחשיבה בהירה ולפתרון בעיות מתמטיות סופר-מסובכות, ומאמרים שלו מתפרסמים חדשות לבקרים בירחונים המדעיים הכי נחשבים בתחום הביולוגיה המולקורית והגנטיקה של האוכלוסיות.
אז מה יש להגיד, רבותיי וגבירותיי, פשוט ביולוגיה מולקולרית לפארצוף!
 
 
 
 
* הפוסט הזה מוקדש באופן אישי לכפוף שזכה בהקדשה האישית הזו והרוויח אותה ביושר בזכות אחת מתגובות "הסדיזם המנטלי של המזוכיסט" הדי רגילות שלו, תגובה שהוא הגיב לי פה היום כפרה עליו, ורק כדי ששנתו תהיה ערבה עליו הלילה, עם או בלי "הסכין בין השיניים" (:
ולמי שטרם הספיק לקרוא עדיין את "כול כתבי כפוף" -  ו"תמשיך לכתוב - יהיה טוב"  -  בואו ואסכם לכם אותם בקצרה ובאהבה רבה.
וכפוף,  אתה חייב להודות שמה שיבוא להלן הוא פשוט חידוד מדוד ביותר - ובכן המסר הכללי של כפוף אל האומה הוא היפוך וכיפוף של המסר המפורסם של וונדה שהיה כידוע : "מאזוך רימה אותי". 
 אלא הוא : " וונדה רימתה אותי." (:
וזה מסר שמאזוך עליו השלום - אחד משני אבות-האומה הסאדו-מזוכיסטית כמובן - לא היה מעז להעלות על דל שפתיו, כי הוא נראה לי ידע היטב מי ביים את ההצגה, מה שנקרא.
ומכיון שלדעתו של כפוף עצם קיומה של "המרשעת" הוא מעשה-פלסתר אונטולוגי - כלומר שהיא אינה קיימת - וגם וממילא  -וכפי שכולנו יודעים היטב - גם "הרשע" הוא פיקציה כלובית וקריקטורה אנושית ( כי רשעים היו אולי בגרמניה הנאצית והמן היה רשע ) והוא אינו קיים לא אי-שם ולא אי-כאן, אלא רק במוחה הקודח של הנערה - עלינו כולנו להסיק לפי כפוף את המסקנות המתבקשות מכך, ולהפסיק לקשקש בביצים, ויפה שעה אחת קודם ואולי אפילו שעתיים, ולקחת אחת ולתאמידד את "הסכין בין השיניים" ולחזור אל החיים שבורי-החלומות שלנו כמו גברים, ישר אל תוך מלחמת-החפירות בכול אותן השוחות הידועות של הייאוש הקושי והאכזבה. אבל כמו גברים. ומה יש לך לומר להגנתך ? (:
אבל אנחנו בעדו כפרה עליו. ובכול פעם שעליתי לקרוא את אחת מתגובותיו בפורום-האשפתות, אני מוכרח לומר עם יד על הלב, וזאת על אף שהוא לעולם לא יקבל כמובן אפילו רבע לייק, וזאת בגלל תרבות הלייקים הקלוקלת כמובן, שאף פעם לא קרה לי עוד שהתאכזבתי, ותמיד לפחות חייכתי. והיו אף כמה פעמים שממש ציחקתי לי בקול 
 
 
ליל מנוחה וחלומות פז
כפוף - על זה אני מדבר!
פוסט נהדר, עסיסי ומדמם, מתובל במידה שאפשר לנעוץ בו את השיניים – שפתיים ישקו.
ואיזה כבוד (במלעיל) שעשית לי!
מאז נצחוני המפורסם (שבוודאי שמעת עליו ואין צורך לפרט כאן יותר), בתחרות ההשפרצות שנערכה בפלוגה לאחר עוצר יציאות של חודש לא זכיתי להערכה שכזו. ואני רוצה להדגיש כאן כי לנו לא היה וידאו בשטח וכל "חוברות הקריאה" שהיו לנו לנחמה פורתא בעתות מצוקה ויובש נותרו הרחק מאחור בבסיס.

ולעניינינו:
לא צריך להתרגש מקיטוריה של וונדה שלנו. וכי איזו אישה לא מתלוננת על כך שהגבר שלה הוליך אותה שולל?
מרבית הבלוגים מטיפוס XX כאן מוקדשים לטרוניה הזו. זה טבעה של הנקבה: "אני מתלוננת משמע אני קיימת" ואף גבר לא צריך להתרגש מכך יותר מדי – מה גם שביננו בעניין הזה הן די צודקות :) .
אתה בוודאי תטען שמאזוך זצ"ל לא היה בדיוק גבר אלא עוד תינוק חולה אהבה שנשבה בידי ליליות דמיונו הקודח ואני אומר להגנתי שאני עם הסכין בין השיניים ושום "וונדה" לא תצליח לעבוד עלי! נהפוך הוא :)

והנה לך תרומה צנועה לפלייליסט של הפורום ואין כמותה ראויה לפוסט שהוקדש לזה שמאזוך גנב ממנו את הבכורה:




לפני 9 שנים
FOR GOOD - והרי והררי לך תגובה משובחת ! ממש ללקק את האצבעות, והיא מציגה לראווה לציבור הרחב את פניך המיוחדות במינן ואת פשר הממתק האנושי האמתי שאתה, ויש בה ממש הכול מכול ממה שטמון בעמקי נפשך : ייאוש, כאב, יסורים עזים, אכזבה, דם יזע ודמעות. וזוהי תגובה שנכנסה מייד למקום גבוה ביותר במצעד תגובותייך מאז-ומעולם והיישר מין הפינה... לשיפוטכן (:
ויחד עם השיר של יונה וולך, גם היא כבר עשתה את דרכה אל חוף-המבטחים של אוסף מיטב הלהיטים שלך. וממחר בחנויות (:



אבל רק צא ולמד שאיני יכול תמיד לכתוב פוסטים שישביעו את רעבונך ורצונך האישי, שכן אתה ודאי יודע, בהיותך בחור כה רחב אופקים ועתיר השפרצות, שגם אני מנסה לרוב לקיים את הצוואה הרוחנית של ניטשה זצ"ל - ו"בלכתך אל הנקבה אל תשכח לקחת איתך את השוט", ואל תשכח גם את הסכין בין השיניים - שבמוטו ל"כה אמר זרתוסטרה" שלו, כתב כך:
"ספר לכול אחד ולאף אחד."
ובמובן מסויים כך תמיד נכון לכתוב.
כלומר פתוח לכול נפש חפצה... והרי לא ניתן לכתוב דברים בהזמנה אישית לאיש - כי אינך מכיר מספיק טוב את כולם - ואולי אפילו לא מספיק טוב אף אחד - כמו שלא ניתן ממש לביים פורנו בהזמנה אישית ולקלוע לטעמו האישי של מישהו בול לפוני, גם מפני שזה יקר מדי, וגם מפני שהוא יצטרך קודם-לכן לכתוב לך תסריט מילולי כל כך מפורט, ויהיה לו קשה, והוא בעצמו לא תמיד יודע מה מסתתר בנבכי נפשו (:

והרי אני מוכרח איכשהו ואיך שלא הופכים את זה גם לכתוב פה פוסטים לא רק לעידוד וחיזוק רוחם הנכאה של זכרים שהם נשמות עליונות פצועות וחבולות כמוני, אלא גם בשביל הנקבות הנשמות הטהורות שלנו, שאף הן חבולות ופצועות, וגם עולם החלומות שלהן סדוק ושבור אל הכלים כידוע וזה-מכבר, שגם הן זקוקות לכוח עידוד הדרכה ולסעד.
שהרי על כמה מהן, ונשמות אהובות ומוערכות ולא בכדי, צריך לומר קודם כול, לאור כול מפחי הנפש וההתפכחויות המרות שהן כבר חוו בחייהן, שהן "גיבורות שהן עדיין לא התאבדו."
וזה קודם כול (:
לפני 9 שנים
כפוף - כמובן ! כמובן !
זו בפירוש חובתך להשביע את רעבונן הרגשי (במלרע) של מעריצותיך ואני גם רואה שכדי לא להבעיר את חמתן, הזדרזת ברוב תבונה לזרוק להן איזו עצם מיד לאחר הפוסט המצוין הזה. שאחרת אין סיכוי שתצליח להעלות לך בחכתך איזו "וונדה" משלך ולביים לה סרט שיתקרב ולו במעט לאלו שמסתתרים בחגווי נשמתך הטהורה.
הנה עיניך הרואות שגם אתה שמחפש מפלט בים הדמע והנהי לא יכול לחמוק מלשאת בעול מלחמת החפירות ההכרחית הזו ואלוהים עדנו שהן יודעות לחפור עד שאפילו המשורר הקשוב והרגיש ביותר נאלם דום ולא נותר לו אלא לנבוח מעשה גבר גבר "יאללה תכנסי כבר לאוטו" :)

אתה יכול להאשים אותי שוב בסכינאות וסדיזם מנטלי – זה בסדר גמור מבחינתי :)

לפני 9 שנים
FOR GOOD - כפוף יקירי משוש חיי -והסכינאי שלי ( : -גם אתה נחשב גיבור בעיני, ולו רק בשל העובדה שעדיין עוד לא התאבדת.
וזה קודם כול (:

אבל אתה טועה בי. ומותר לך.
אבל אני איני מנסה להעלות בחכתי - וכבר מזמן-מזמן - שום וונדה דה-לה-שמטה, וזאת מפני שאני חולק איתך את אותה ההשקפה היסודית בדיוק - שגם ניסיון חיי שלי לימדני על בשרי, והיא ש"המרשעת" היא פיקציה אונטולוגית וגם ה"רשע" הוא פיקציה אונטולוגית.
ושאף אחד מהם אינו קיים באמת. ושכנראה אפילו טוב שכך.

מה שמעניין אותי באמת הוא לברר את עצם פשרה של המשיכה אל הרישעות.
ולו המינית, בהקשר הספציפי של האתר הזה.
הן מבחינה פסיכולוגית, הן מבחינה פילוסופית, הן מבחינה היסטורית וסוציולוגית.
ואולי אפילו מטאפיזית (:
מאין היא באה, על מה היא יושבת, מה היא אומרת עלינו ועל גורלנו וכולי וכולי...

ומכיוון שלא ניתן יותר לקיים שום דיון בפורום-האשפתות ( כך אני קורא לפורום "הציבורי" ) - וזאת מחמת הרמה האנושית הירודה, והכיעור ווההתנשאות הבא בעיקר מצידן של "הוונדות בעיני עצמן " - אני יותר משמח שהגעת הנה.
כי אם אנשים כמוך אני מרגיש שיש לי על מה לדבר, ויש מה לנסות לברר יחדיו.

אם כי בזמן הקרוב אני נכנס ללו"ז עבודה די-גברי ודי-מטורף ואל כול הקטע של "הסכין בין השיניים" ואני לא יודע כמה זמן יהיה לי בכלל לכתוב פה, ולהמשיך למשוך-ולפתות נשמות אינטילגנטיות ויחודיות הזוהרות למרחוק כמוך אל הבלוג הזה. ולהפוך אותו למקום שבו מתדיינים באמת. וחושבים בכנות.

ומה שאני תמיד מנסה להעלות בחכתי - וכול חיי, ולא רק בכלוב - הוא נשמות יפות וחכמות - ובוודאי לא "מעריצות", כי בעברית מעריץ לשון עריצות, ואילו אני רוצה אהבה, ואפילו כפי שכבר כתבתי באחד משיריי האחרונים שתקפת בסכינייך המשוננים אני מוכן "למות בשבילה" - ואני מנסה להעלות בחכתי וגם ולוא דווקא לפי הסדר הזה:
שמחה, עונג, תקווה, רגעים בלתי נשכחים, שיחות נהדרות, ומחשבות פוריות. וחברים אמתיים.
וידע והבנה.
כי שמחת חיי היא שמחת מחשבותיי
לפני 9 שנים
פרהסיה - לזה בדיוק התכוונתי, יא באבא :)
לפני 9 שנים
פרהסיה -
לפני 9 שנים
FOR GOOD - יא באבי (:
ומכיון שגם את נשמה נדירה ביותר יפה וחכמה וכנה הזוהרת למרחקים כמגדלור נשי יחודי במחוזותיינו, וייתכן גם שלא חשת בשל אותה התנתקותיות אופיינית שלך בכך ששירי האחרון היה כנראה איזה מין שיר חותם-וסוגר לאיזה זמן ככול הנראה - אם כי אני מקווה עדיין שלא, ושפה ושם תהיינה לי הבלחות - וזאת בשל לו"ז העבודה הרצחני שאני נכנס אליו, ודד-ליינים מפה ועד אמריקה, ולכן אנצל את ההזדמנות הזו ובהמשך לשיחתנו על כך - בתקווה להבנה ושלך לתאמידד (: - ומכיון שבינינו אין שום סודות מקצועיים כדי לומר קבל עם-וכלוב שאני לא באמת חושב על מה שאני כותב כמו על שירה מודרנית.
זה סתם ביטוי מצחקק שנועד להתגונן מפני סכינאים-משוננים כמו כפוף או מפני אחיות רחמניות שקוראות את זה ואז רוצות להניקייני (:

אני חושב עליה יותר כמו על "שירת רחוב" .

וזה לא חלילה וכאמור שישנה דרך אחת נכונה לכתוב משהו או לעשות משהו - כול דבר - אלא ממש להפך - וחייבים תמיד לכבד את השונות - אבל בעוד שאת מחפשת ונדלקת ועושה שימוש לא אחת בביטויים ארכאיים או משונים יחסית בשירייך, אפילו כמו "הלכות הבורר" הנוכחי, ולעיתים המון שימוש בביטויים תנכ"יים כגון "על עקרבים ושוטים" המפורסם בזמנו - כמובן שבתוך הקשר של שירה ארוטית מאוד ישירה לרוב, שאינה מסתתרת או מתנצלת או מתייפיפית, ושאין כמעט נשים שכותבות כמוה, וגם זה נפלא מסוגו!, אני מחפש ונדלק - ואז גם עושה שימוש - במונחים ומושגים בעלי ערך ארכיטיפי בתרבות שלנו, כגון "הנשיקה של הערפד" "והבשורה הטובה" ( כך קרויה כמובן הברית החדשה ) וכולי וכולי, או בשיר האחרון במונחים כמו ( בדיחות שהן כמו...) "סוסים טרויאניים" או "אפוקליפסות עכשיו" או "שקיעת המערב" ( זהו שם ספרו הידוע והמצויין של שפנגלר ) ואני עושה המון שימוש ב"שפת רחוב" וביטויי סלנג. וגם זה בסדר (:
לפני 9 שנים
כפוף - נו מה יהיה?
רק לפני שני פוסטים אמרתי לך לא להתרשם יותר מדי מהקובלנות שלהן והנה אני עוזב לרגע וכבר אתה מתנצל ומתפתל כמו תולעת על קרס. אני בטוח שדיני עכשיו מחככת את ידיה (ואולי לא רק את ידיה) בהנאה בשעה שאתה מתייסר ברגשי אשמה מענים ובלתי מוצדקים בעליל.
מסתבר שחברות אפלטונית יכולה לכלול גם סדיזם מנטלי. די לה לחכימא ברמיזא קלה כדי שאתה תיצלה על השיפוד ותתחנן לרחמים.
אבל רגע אחד!
חיי נפשי חזיז ורעם!
יכני הברק!
הייתכן שבעצם דיני היא היא וונדה האמתית ?
האם סוף סוף נתגלה האוצר האבוד שאותו מחפשים זה מאות שנים מיליוני גברים אבודים?

כך או כך דיני שאפו על הרשעות האגבית והמעודנת נהניתי לראות אותך נהנית :)

לפני 9 שנים
FOR GOOD - וכעת משעה שהתפניתי קצת מעיסוקיי הדוחקים, ואני יכול להוציא רגע את "הסכין מבין השיניים" ולנשום לרווחה, אני רוצה להסביר לך את הפשר האמיתי של תגובתה של דיני, שטעית בהבנתו, אבל לא יכולת לדעת אחרת.
כי היא הייתה זו שבשיחות אישיות -ולא מזמן - לאחר שהיא ראתה מה קורה בפורום-האשפתות ואילו מין תגובות אני מקבל שם וכולי - לרוב מכול "הוונדות בעיני עצמן" - שאמרה ועודדה ונתנה לי את העצה לחזור ולכתוב בלוג ולנסות להפוך אותו לאט-לאט למקום אנושי ומסביר-פנים יותר, שיהיה אפשר לנהל בו דיונים אמתיים וכנים וכמו שראוי היה, ומין הסוג שמעניינים אותי.
וגם אותה. ובאופן אותנטי לגמרי.
ותאמין לי שלמצוא עניין אותנטי בכול זה אצל אישה זה דבר נדיר ביותר.
ואשר על כן גם היא שמחה כמוני לראות את זיו פנייך פה.
ושמחה לראות אותנו היום - כלומר את שניינו - מתחילים להחליף בינינו תגובות בנושאים הרלוונטים - וכמובן ולמותר לציין(: - שגם ברמה המילולית הגבוהה והיצירתית ביותר מאז שש"י עגנון הלך לעולמו ומינימום ! (:
ומכאן תגובתה העולצת - ולא המרושעת, כפי שטעית לחשוב - "לזה בדיוק התכוונתי."
ומכאן גם הלינק לשיר של דיוויד בואי "קיפ און סווינגינג" - יעני תמשיכו לשקשק ילדים.
כך ששוב אני נאלץ בצער רב -וביגון לא קודר בכלל - לגלות לך שמאחורי כול כוכבנית של OWK מסתתרת נערה אוהבת (:
ושהרשע הרומנטי והטהור שייך אך-ורק לתחום-האונטולוגי של אוננויות-המחץ והשפרצות הטיגריס בלבד.
צר לי אחי כפוף. אך חיפושייך אחר וונדה הארכיטיפ עדיין בעיצומם ועדיין נמשכים, וכול היודע דבר על מקום הימצאה וגו'...(:
וליל מנוחה וחלומות פז
לפני 9 שנים
FOR GOOD - אה כפוף, וכנראה וקרוב לוודאי שעוד דבר שהיא התכוונה לומר דיני כפרה עליה, ורק מפני שאני לא רוצה שתחיה את חייך באפלה כפוף, בלי פנס או מנורת-שמן או איזה נר דקיק, ואין עיוור יכול להוליך עיוור, ומשום שאיני רוצה גם - במילותיו הבלתי נשכחות של דילן תומס הממזר שגנב ממני את אחד מהשירים שרציתי לכתוב פעם כשיהיה לי זמן, ינעל אחותו הצולעת והבולעת של הגנב הזה - לראות אותך הולך " מעדנות אל תוך הלילה" כפוף, כי ככה לא ראוי להיפרד מן החיים (: - ובכן אני נוטה לשער שהיא גם התכוונה לומר שהיא מסכימה איתי בכלליות בנוגע לאופן שבו נכון לכתוב - את זה היא גם אמרה לי אתמול בפון - כלומר באופן כזה שהוא פתוח "לכול אחד ולאף אחד" במילותיו של ניטשה.
אתה מבין כפוף, גם לי קשה לעתים להבין את הנערה.
או מה הייתה כוונת המשוררת, שכותבת לרוב במילה או בשורה דקה.
כי הנערות מאז ומעולם וכנודע לא היו טורחות לעשות את המאמץ המינמלי להיות בהירות. ואחר כך הן היו באות בטענות כמובן שלא מבינים אותן.
אלא הן מעדיפות כנודע בשעות מסויימות של היום-והלילה להסתתר מאחורי העמימות וכפל המשמעות "ולא תתפוס אותי, לא תתפוס אותי."
ואולי גם - אם נודה על האמת - היה בדבריה באמת גם איזו ספיקת כפיים אביסלע סדיסטית על ההתגוששות הקטנה ובת-האלמוות שלנו.
כי גם בה - ואין עוררין על כך! - ובתוך חגווי ונקיקי נשמתה הפלאית - מסתתרת איזו וונדה קטנה שמחפשת ויטראז'ים של הזדמנויות להפגין את כישוריה בתחום הרשע הסקסי והרומנטי.
ויש לה כישורים (:
ולך תבין בני אדם. ועל בנות אדם עוד לא התחלנו לדבר בכלל (:
ובוקר טוב בוקר אור, יום חדש.
לפני 9 שנים
כפוף - כמעט וקניתי את ההסבר הדחוק שלך מקודם אבל דיני הערנית והדרוכה כמיתר עומדת כאן על משמר האינטרסים ומשגיחה לבל ניכשל באי הבנה מצערת.
החתולה בחושיה החדים והמחודדים הרגישה שטרפה הממתין בחיל ורעדה לחסדה האחרון מעלה על דעתו את האפשרות שאולי ציפורניה האדומות כורד אינן אמתיות ויתכן ואין היא צמאת דם כפי שדמיין בסיוטים האהובים שאליהם הוא חוזר שוב ושוב מתוך אותו דחף שנוא ואהוב כל כך :).
מיד נחפזת המרשעת להעמיד דברים על דיוקם המעורפל ושולחת מסר עמום שכזה, תלוי על קרס שאין היא טורחת אפילו להסוות.
והוא?
הוא יודע מה יקרה, הכול כתוב וצפוי. הוא נוגס בפיתיון בפה מלא כי הוא חייב ואין לו דרך אחרת.
והיא?
היא צופה בו מפרפר נואשות בין שמיים ומים, מלקקת את שפתיה ועוצמת את עיניה.
אפשר לחזור ולנמנם, שבו בנים לגבולם.

לפני 9 שנים
פרהסיה - אתה מוצא חן בעיני יותר ויותר, כפוף :)
לפני 9 שנים
כפוף - תגידי מרשעת,
זה עוד שיפוד מלובן וערמומי שאת נועצת בבשרו או שאולי מפרפר אחד לא מספק את יצר הרע שלך ?
לפני 9 שנים
פרהסיה - יו, שאתה רע
(ומה תגיד על זה מותק?)
לפני 9 שנים
FOR GOOD - כפוף אחי נו מה יהיה ?
אני לא יכול להשאיר אותך דקה לבד מבלי שתנסה בעזרת קסמי לשונך המאגיים להפוך כול פרח לסירפד, כול יצר נשי טוב-ומיטיב ליצר רע-ומרשיע, וכל נערה אוהבת ומבינה לוונדה על מלא ?
בחיי, אם רק היית היועץ המיני של בנות-ישראל הקדושות היינו יכולים פה שניינו להקים מחדש בצ'יק ובלי מאמץ את אימפריית השליטה-הנשית - שכבר פשטה את הרגל מזמן מבחינה כלכלית - של או"ק הצ'כית (=OWK), והיינו מקימים אותה על חורבות הכלוב.
שאף הוא עוד יפשוט את הרגל בקצב הזה, ואין מה לדבר בכלל.
כי מה זאת בכלל צ'כיה לעומת ארץ ישראל, תגיד לי אתה ? ומהו בכלל היופי הישראלי הנשי המפורסם בכול רחבי תבל לעומת היופי של הנערות הצ'כיות ?
ובעיקר מהי בכלל - לעומת הלויישן קויידש שלנו - מה היא בכלל השפה הצ'כית המזורגגת שפעם בזמנו - באמצע הניינטיז, כאשר עדיין חשבתי לתומי שזה רציני מה שהולך שם ולא עבודת-אוננות בעיניים היפות שלי - הלכתי במיוחד וקניתי בסטימיצקי - ואני נשבע לך שזה סיפור אמתי ואני לא צוחק! ואני נשבע לך בספר התורה ! - מילון צ'כי-עברי במיוחד כדי להבין על מה הם - ובמיוחד הן ! -מדברות שם.
ולמרות שאף הן - כלומר כוכבניות ממלכת הפאמדום הצ'כית - היו מתקשרות במשפטים קצרים בנות הברה אחת כועסת מקסימום, או אולי איזה משפט דק וסתום לכול היותר - ממש כמו דיני האהובה שלנו - למרות זאת לא הצלחתי בעזרת המילון הצ'כי-עברי ורק מתוך שמיעה מהטלביזיה - להבין על מה הן מדברות לכול הרוחות.
בכל מקרה, עד היום הזה יש לי בבית את המילון הזה לדיראון עולם וכמצבת עד לטמטום הרוח האנושית שלי.
ואני רוצה להתכבד מתישהו כפוף ולהעניק לך בהזדמנות הראשונה את המילון הצ'כי-עברי שלי מתנה.
כי אתה אולי עוד תמצא לו שימוש (:
לפני 9 שנים
פרהסיה - כל כך נהנית לקרוא אותך מותק,
אל תפסיק :)
לפני 9 שנים
כפוף - הרגת אותי עכשיו !
נסעת ל OWK עם מילון? !

למה חשבת שמישהי שם תיתן לך לחפור לה במוח עם שירי האהבה שלך?
ידידי, אלו הן בחורות עובדות ועתירות ניסיון שיודעות היטב את המלאכה ואינן משחיתות את זמנן על פטפוטים בטלים!
לכל היותר היית צריך ללמוד למלמל בצ'כית "כן גברתי" למרות שאני בטוח שאת צמד המילים הללו הן מבינות בכל שפה.
מתוך איסוף שקדני ועיון קפדני :) בתמונות שהאתר המכובד הנ"ל נהג להפיץ ברשת אני מבטיח לך שהבנות הנחמדות שם לא היו נותנות לך לפתוח ת'פה לרגע והיית נאלץ לפעור עבורן משהו אחר לגמרי. למעט מעמד "המנז'-א-טרואה" שנערך שם בנוסח המקום, אז היית חייב לפתוח גם אותו אבל תאמין לי, אפילו ג'ק רובינסון לא היית מספיק להגיד.

דיני חביבתי, תודה על המחמאות. שיחק לי המזל שתיים ביום אחד :)
לפני 9 שנים
FOR GOOD - אל תגזים, לא ממש נסעתי לאו"ק עם מילון - אפילו שבאיזשהו גל עכור במיוחד של תשוקה מלוכלכת שעירבלה את מוחי הקודייח התחלתי בהחלט לרקום בלבי תוכנית זדונית מעין זו, כי הייתי עדיין אופטימי כמו אמריקאי צעיר - והם היו מציעים לך אז כול מיני חופשות כאלו, שנשמעו מפתות בערך כמו... בוא נגיד ככה... בערך כמו "קייטנה בטרבלינקה" (: - ומה לא עושים בשביל החוויה הלימודית, הא ! והחיים הם בית-ספר, לא ? -ואז גם עדיין לא היה להם את האתר שיש להם היום כי עדיין לא ממש היה אינטרנט אבל כבר היו שמועות עליו - אלא היו רק קלטות-וידאו שאותו יהודה שעליו דובר בפוסט הזה מחנות-הסקס "קופידון", שלבתו הצעירה יש פה ניק שלא נחשוף אותו כמובן, היה הראשון שהביא לארץ - אבל הייתה להם לאו"ק בתחילת דרכם פאסאדה מגה-רצינית - כאילו הם...הם..."הדבר האמיתי" !
ואני - אידיוט שכמוני ישבתי מול הטלביזיה שעות - שעות! - עם המילון הצ'כי-עברי האומלל שלי שקניתי בסטימצקי, והכול מתוך עניין אותנטי ועמוק ביותר להבין מה הולך שם לכול הרוחות בממלכה הזו, ועל מה הם מדברים בינהם, ושברתי את ראשי בניסיון לפצח מתוך שמיעה - וזה קשה, נשבע לך! - את השפה המזורגגת הזו והעלתי חרס בידי, כפי שקורה לי לעתים גם כאשר אני מנסה לפצח את תגובותיה הקצרות והלאקוניות של דיני הנערה הכה אהובה שלנו, וזה עוד קורה לי איתה בעברית (:

כפי שאמרתי כפוף אחי - המילון הזה הוא לא פחות ולא יותר מאשר מצבת-עד לטמטום הרוח האנושית שלי. ואני יותר מאשמח להעניק לך אותו במתנה ביום מן הימים (:
לפני 9 שנים
כפוף - ריגשת אותי חבר, דמעות חונקות עכשיו את גרוני :)

לתת לי משהו כל כך אישי משלך שמזכיר את הזמנים היפים ההם של הקלטות והחוברות. אז באותם ימים כאשר חיפשת מעט נחמה לנפשך הסוערת היית צריך לגייס אומץ לב של ממש ולהיחרך באש מבטי התוכחה של המוכרת חמורת הסבר בסטימצקי. כמה התייסרתי והתענגתי למראה שאט נפש של הגברת כאשר הייתה מעיפה בי העלוב מבטים של בוז ותיעוב . איך נצרתי בליבי את חיוכה המלגלג בשעה שעטפה עבורי את חומר התועבה בנייר אטום.
כל חודש בחודשו, ללא יוצא מן הכלל, הייתי מתאהב מחדש בנערה טובת הלב והנדיבה שחייכה אלי ורק אלי מעמודי האמצע הבוהקים. אהבתן שאינה תלויה בדבר האירה את לילותיי כאשר חלמתי על כל אחת ואחת מהן לחוד וביחד ועל חגורתה האכזרית של הספרנית המחמירה שמענישה אותי ללא רחם על מחשבותיי המטונפות:
"סלחי גברתי כי חטאתי בפנייך, סליחה גברתי, סליחה, סליחה"
" תודה לך גברתי, תודה, תודה, תודה..." :)

אבל חוששני ידידי כי אינני ראוי לקבל לידי את מילונך המוכתם ואני מציע לך להעניק אותו לבתו של סוחר הזימה החביב ההוא. צרף לו הקדשה עם שיר אהבה פרי עטך הפורה, אולי יתמזל לך מזלך ותצליח להמס את לבה (ולא רק אותו) והיא תראה לך כמה תעלולים שלמדה מהקלטות של אבא.
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י