לפני 9 שנים. 26 באוקטובר 2015 בשעה 8:23
"כדי להיזכר שאתה אדם, עלייך להתפלש מדי פעם ברפש "
דוסטוייבסקי, "רשימות מן המרתף "
כשאתה מחפש לך כסף ותהילה ועונג וכאב ברחובות של תל אביב כול מה שאתה מוצא במקום,
הוא רק הומלסים שצועקים " קופים, קופים, ק ו פ י ם בכול מקום ! "
וכשאתה משתין את חייך אל גדר האבן בשדרה
והצ'ייסרים של הדמעות סוגרים עלייך כבר מכול פינה
ונערות שהן גלידים של קרח שנמס מרוב הצער אבל תמיד תמיד למכירה
וחלומות שנעלמים בעשן חשיש וגשם וערפיח מלוכלך בלי הכרה
וליבך שמדמם
ואתה כמו חייל שמדווח חזרה למפקדה...
אבל כולם נאבקים עם כסף וחיים ואהבה
ועם העין הרעה והבשורה הטובה
ויש גם נערות יפות ונכונות כמו פנינה שהן כמו הבטחות יפות ונכונות
כמו הזמנה או כמו זונה אבל כבר שמענו את כולן ויש גם אהבה שהיא תמיד - תמיד תמיד -
ממש מעבר לפינה...
צהריים של גשם. וכפי שאוהבים לומר השאמאנים ביערות-הגשם של האמזונס, מה שהכי נהדר בגשם זה שהוא "מוחק את העקבות". ונותן לכולנו הזדמנות להתחלות חדשות ונפלאות.
