מערכה ראשונה
לאחר שבועיים של שיחות לוהטות ושל אינטימיות טלפונית, מחליטים מאסטר עורבא-פרח והשפחה זורבבלה להיפגש לדייט ראשון.
( השפחה זורבבלה מחכה על ארבע בביתה בחושך, הקולר לצווארה כפי שסוכם. צלצול בדלת. )
היא לוחשת: "הדלת פתוחה, מאסטר."
מאסטר עורבא-פרח : "בואי זורבבלה נוציא אותך לסיבוב חיי לילה קטן.”
זורבבלה, מבטה מושפל לרצפה, בטון מופתע ומאוכזב מעט:” מה אין סשן מאסטר ? לוקחים אותי להפתעה ?”
“זורבבלה ! “
זורבבלה ( בטון אוהב ): "כן מאסטר מה שתגיד מאסטר."
מאסטר עורבא-פרח מדליק את האור. זורבבלה מציצה בזהירות מזוית עיניה.
"מי זה האיש המגעיל הזה שבא איתך, מאסטר ?”
" זה סבא שלי, זורבבלה. קוראים אותו בּוֹבּוֹ. הוא קיבל חופשה מהבית אבות. הוא בא איתנו. הוא גם רוצה קצת אקשן. "
זורבללה המומה.
" בשביל זה חשוב שתשתי הרבה היום, זורבבללה, כי יש הרבה מה לבלוע ופה יבש לא טוב. אז קומי תתלבשי ונעשה קצת חיי לילה. הבטחתי לסבא עוד זיון אחד קטן לפני שמכבים את האורות. הרופאים נתנו לו רק חודשיים לחיות. “
מערכה שנייה
לילה. פנים מכונית. מאסטר עורבא-פרח, השפחה זורבללה והסבא בובו.
המכונית נוסעת ברחוב דיזינגוף. מראה הפאבים הדחוסים. המכונית עוברת ליד אחד הפאבים.
מאסטר עורבא-פרח: " ניכנס לפה ?”
שלושתם בכניסה לפאב, עומדים להיכנס. לפתע רואה זורבבלה נער צעיר, ופורצת בשאגה חרמנית:
"נער! “
היא מתכוונת להסתער עליו, אך מאסטר עורבא-פרח והסבא בובו תופסים ומושכים אותה לאחור. היא נאבקת קצת ולבסוף מוותרת. הם גוררים אותה לכיוון המכונית.
הסבא בובו ( תוך כדי יריקה על הרצפה ): “היינו צריכים לקחת את הכלבה החרמנית הזאת עם הרצועה.”
קרוב למכונית, זורבבללה מבחינה בחושך במרחק-מה בעוד צללית של נער על המדרכה.
“נער ! “
היא משתחררת מאחיזתם של מאסטר-עורבא פרח והסבא בובו ורצה לעבר הנער. השפחה זורבללה רצה, אחריה מאסטר עורבא-פרח, ומאחור משתרך הסבא בובו. השפחה זורבבלה נעצרת בחצר אחד הבתים מול נער המרים ידיו לאות כניעה.
זורבבלה מתקרבת לנער ואומרת לו בקול סקסי :
"נער, קוקי, אהובי, אתה זוכר אותי ? קח אותי איתך. בבקשה. אני מתחננת. אני לא רוצה למצוץ לסבא בובו המגעיל. "
הסבא בובו מאחור: "קוקי ? “
הנער ( במבטא ערבי כבד ) " מה קוקי, שמי אחמד. ומה כבר עשיתי לך יא אללה אכבר, אני עובד פה במסעדה ממול כי מישהו צריך לשטוף את הכלים המלוכלכים שלכם, לא ? אז רק יצאתי רגע בחוץ להביא שתינה, סעממק. מה את רודפת אחרי ?"
השפחה זורבבלה מזנקת ומחבקת את מותניו של הנער הערבי כמי שנאחזת בקרנות המזבח.
מאסטר עורבא: “אחמד, בא לך אולי איזה סיבוב על זורבבלה? בוא איתנו ! נקנה לך שתייה. “
הנער הערבי: "וואלה היא בכלל יודעת למצוץ זאתי? "
הסבא בּוֹבּוֹ: "בסוף הלילה היא תדע. "
ובוקר טו בוקר אור, יום חדש (:
