לפני 8 שנים. 1 בדצמבר 2015 בשעה 17:12
יש אנשים שבורחים מהצרות שלהם, יש כאלו שפוגשים אותן בחצי הדרך, ויש את הסוג שלנו, שמחפשים אותן כמו ציידי פרפרים.
אבל הלילה הטרובדורים יהרגו את כול האבירים,
ויחרימו להם את כול היסורים,
אבל אלוהים אדירים,
הכלוב הזה מלא בכל-כך הרבה גורים.
אז תגידי לי מה את רואה עם העיניים הגנובות שלךְ?
אם לא תשכח, גם לא תסלח.
אני לא צריך את המין האנושי, הוא כבר לא שימושי.
ואני לא צריך אפילו טיפת אמונה, אני צריך אותךְ ואותךָ.
ואיך היא חיה בעולם משלה, ואיך הוא חי בעולם משלו,
ואיך הם כל-כך מתאימים זה לזו.
אז תגידי לי שתלכי איתי בזמנים הטובים.
אני בטוח שתגידי.
ותלכי איתי גם כאשר העולם כולו יעמוד מלכת,
והצרות ינשרו עלינו כמו עלי שלכת
אבל נהייה במקום הטהור ביותר עלי אדמות,
כאשר כול האמהות כבר תהיינה אלמנות
ונחבק את הילד האחרון שעוד נותר בחיים,
ונעמוד סוף-סוף פנים אל מול פנים
עם האיש שמכר את הזמן שלנו,
ועכשיו נלך ונפוצץ לו את המוח.
וערב כחול עמוק