לפני 8 שנים. 2 בדצמבר 2015 בשעה 6:10
האם כבר שיחקתם פעם עם עצמכם את המשחק - אני מקווה שכן, כי הוא משחק חשוב שפותח את הדמיון, ואנחנו הרי באתר שהוא כולו נגזרת של חיי-הדמיון וההזיה. אמנם נגזרת מאוד מסויימת ומוגבלת, אבל עדיין... - "מה היית עושה, אם היית יכול לעשות הכול ?"
יכול לעשות ה כ ו ל ...
כדי לשחק אותו ברצינות אתה צריך דבר ראשון לנסות לתפוש בראשך מה אומרת המילה 'הכול'.
הכול...
אתה לא חייב להיות רק גבר או רק אישה, לבן או שחור, אתה לא חייב לחיות רק בתקופה היסטורית אחת או רק בכוכב-לכת אחד, אתה יכול לחיות בכמה זמנים סימולטנית, אתה יכול להתגורר בכמה מקומות בו-זמנית וכולי וכולי
מה שתגלה די מהר אם תשחק את המשחק ברצינות, הוא שתוך כמה שניות בתוך המשחק אתה כבר לחלוטין לא תזהה את עצמך.
אתה לחלוטין תאבד את צורתך האנושית המוכרת...
.
לסופר ג'ון קראולי היה אפוריזם נהדר בעיני, שהוא אהב לחזור עליו, שהוא כנראה נכון לגבי רוב הדברים שחשובים באמת בחיים - להיכרות עם אנשים אמתיים, לאמנות גדולה, לסקס ולאהבה, לחיי-הדמיון, אפילו ליקום כולו ולמיסתורין שלו.
והאפוריזם שלו היה: " כמה שאתה נכנס יותר פנימה, ככה זה נהייה יותר גדול."
בוקר טוב בוקר אור, יום חדש (: