הלילה חלמתי שאני פוגש את אלוהים. הוא היה זרוק באיזו חצר אחורית של בניין דירות, והיה מסטול מהתחת. זכרתי אותו מהופעות הסטרפטיז שהוא היה אוהב לדפוק בזמנו במועדוני סאדו-מאזו בברלין. בימים ההם הוא קרא לעצמו "ג'וני ין", כלומר זה היה שם הבמה שלו, והוא היה אוהב לומר על עצמו: "אני האלוהים של התסכול המיני." ובחורות היו באמת מאבדות את זה כשהוא היה מופיע.
"היי גבר, "הוא אמר לי, "מאיפה קיבלת את הקרם פנים הזה ? כי מתחיל לגרד לי פה העור. וערב טוב לך וחג חנוכה שמח. יש'ך אולי במקרה מאה שקל להלוות לי ? ”
"חכה רגע עם הכסף," אמרתי לו, " כי אני מוכרח לומר לך משהו בכנות, אלוהים. הרי גם אתה מוכרח להודות שאחרי מבט אחד חטוף בכוכב-הלכת הכחול שלנו, מעשה ידיך להתפאר, כל מבקר מהחלל-החיצון היה דבר ראשון אומר, "אני מבקש לראות את המנהל."
" אני לא המנהל, אם לזה אתה מתכוון. אתה מכיר את הסיפור-האישי שלי: עבדתי שישה ימים, ומאז אני נח.”
"לנוח זה טוב," אמרתי, " בזמן האחרון גם אני משתדל לנוח יותר. אבל אם אנחנו כבר מדברים, אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות. כמו למשל...מה זה מוות ?”
" אה...מוות זה גימיק,” הוא ענה, “ אבל אי אפשר יהיה למשוך את הגימיק הזה יותר מדי זמן. אתם הולכים ונהיים חכמים מדי בשביל זה.”
"אז מה זה סקס ? ” שאלתי.
" גם סקס זה גימיק. וגם אותו אי אפשר יהיה למשוך יותר מדי זמן. אתם הולכים ונהיים חכמים מדי בשביל זה. אבל בכול מה שנוגע לסקס, היה קל מאוד לעבוד עליכם. אתם כמו ברווזים מהופנטים כשזה מגיע לסקס. ”
"אז מה זאת אהבה ? ” שאלתי.
" אתה שואל אותי מה זאת אהבה ?" הוא הרהר רגע ואז אמר לי, " אהבה היא משכך-הכאבים הטבעי הכי טוב שיש.”
"מה אתה אומר...” מלמלתי.
"בחיי, “ הוא התחיל להתגרד באי-נחת, “ זאת האמת לאמיתה. “
" האמת לאמיתה? “
"כן, נו יש'ך במקרה מאה שקל להלוות לי ? כי נגמר לי החומר, ואני אוכל פה איזה התקף חרדה."
התעוררתי מהחלום, התיישבתי על המיטה, ונשמתי נשימה עמוקה. הרגשתי שוב שקט ונינוח. אמרתי לעצמי, "תנסה לא לשכוח שהאמת היא תמיד רק במרחק נשימה אחת עמוקה מאיתנו.” שמתי לי מוזיקה באזניות וחשבתי לעצמי, " המממ... ברווזים מהופנטים... ברווזים מהופנטים... כן, יש בזה משהו. אבל זו בסך-הכול תאווה לחיים."
וערב כחול עמוק כמובן (:
