לפני 8 שנים. 7 בפברואר 2016 בשעה 10:18
אני מאט את המנגינה, מעולם לא אהבתי את זה מהר
את רוצה להגיע לשם בקרוב, אני רוצה קצת לאחר.
זה לא מפני שאני זקן, זה גם לא החיים שניהלתי מבחירה
תמיד אהבתי את זה לאט, וזה גם מה שאמא שלי אמרה.
אני שורך עכשיו את נעליי, אבל לא כדי לרוץ
אני אגיע בזמני, אני לא צריך יריית-אקדח בתור תירוץ.
זה לא מפני שאני זקן, וזה לא מה שהמוות עושה
תמיד אהבתי את זה לאט, כן ה'לאט' בדם שלי שוחה.
תמיד אהבתי את זה לאט, מעולם לא אהבתי את זה מהר
איתי זה חייב להימשך, איתךְ זה חייב תמיד להיגמר.
וזה לא מפני שאני זקן, וזה גם לא מפני שאני מת
תמיד אהבתי את זה לאט, וזו כול האמת.
כל המהלכים שלךְ הם מהירים, כול התפניות שלךְ כל כך חדות
תני לי להסדיר את נשימותיי, חשבתי שיש לנו את כל הלילה עוד לחיות.
אני רוצה לקחת את הזמן שלי, אני אוהב להשתהות כשהוא עובר
איתי זה חייב להתארך, איתךְ זה חייב תמיד להיגמר.
את רוצה להיות שם לפניי, אני רוצה להגיע אחרייך
סוף-שבוע על שפתייך, חיים-שלמים כבר בעינייך.
אז תני לי ללכת, בייבי, הם קוראים לךְ לשוב בחזרה לעיר
ובמקרה שהם מבקשים לדעת, תגידי להם כדלקמן:
אני רק מנסה להאט פה קצת ת'זמן.
לאונרד כהן ( בתרגום חופשי שלי )
מוקדש לזכרו של הנער גבי שושן כפרה עליו, שהיה נער חמוד מאוד מאוד. ובוקר טוב בוקר אור, ושבוע חדש וטוב
