הכל עובר

והוא תמיד היה מתחיל ריטריטים-רוחניים עם אנשים מהשורה ועם כמרים ישועיים באותו האופן.

הוא היה אומר להם כך:

(:

עכשיו איזה דבר נהדר זה לשמוע את האמירה הזו בכנסייה או בבית-כנסת, אה ? אני הייתי שמח לשמוע אותה מעת-לעת!

ומעבר לכך שזו אמירה משעשעת, יש בה כמובן גם אמת עמוקה.

מפני שכול זמן שאנחנו מבוהלים מעצמנו, אנחנו גם תקועים עם עצמנו. והפחד שלנו ממי שאנחנו, מהדברים שעשינו או שקרו לנו, הוא רק הכחשה, רק צורה של יוהרה. כי כשאנחנו יכולים לבסוף להבין.. 'כן, אני אידיוט. אתם אידיוטים. עכשיו בואו נתגבר על זה'... - כי אני הרי כבר הייתי אידיוט, מה יש לדבר בכלל ? וגם אתם. וכולנו עשינו דברים שהיו אכזריים ולא נחמדים ומטופשים ובלתי מודעים... "כן כן, הייתי אידיוט."... אתם רואים, זה לא כזה נורא, זה אנושי. אולי יש כמה אנשים שהצליחו לעבור את כול החיים האלו מבלי להיות אף פעם אידיוטים, אבל 99.9 אחוז מאיתנו היו אידיוטים.

כלומר הוא מתכוון לומר, דה מילו, ששום דבר טוב לא יכול להתחיל לקרות עד שאנחנו לא מתקדמים מעבר לאמונות שגורמות לנו להתבייש במי שאנחנו ולהרגיש אשמים ולקחת הכול בצורה אישית. ועד שלא נתפוס את האמת הבסיסית - הבסיסית לגמרי הזאת - שום דבר טוב לא יקרה.

כי אתם מבינים, בושה היא רק צורה הפוכה של יוהרה." אני כל כך מתבייש במה שעשיתי..." פירושו שאני עד כדי כך יהיר שאני ממש מופתע מזה. עכשיו אני, באופן אישי, כבר מזמן אינני מופתע משום דבר שעשיתי בימי חיי (: ואני, תדעו לכם, עשיתי כמה דברים שהיו ללא צל של ספק מטופשים להחריד(:

אבל אני כבר ממש לא מופתע מזה. ולמה שאני אהיה מופתע ממה שקרה ? אין בזה שום הגיון.

 

לדעתו של הפסיכואנאליטיקאי ז'אק לאקאן, כול תחום הסטיות-המיניות בכללותו שייך למשפחה שלמה של תופעות שהוא קרא לה stupidities - או בתרגום ללשון-הקודש: "טיפשויות". 

טיפשויות מהנות מאוד, כמובן.

ואין ספק בכלל שהוא צודק.

ישוע הנוצרי אומר בברית-החדשה כשהוא על הצלב את המילים הידועות: "סלח להם אלי, כי הם אינם יודעים מה הם עושים."

אני חושב שזו אמת עמוקה מאוד (:

 

ובוקר טוב בוקר אור, יום חדש. וסופ"ש רגוע ופרוע.