סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל עובר

אחד ועוד אחת
לפני 8 שנים. 28 במרץ 2016 בשעה 5:29
בספרו הנפלא של ז'אן אמרי, ההוגה והסופר ניצול אושוויץ, "מעבר לאשמה ולכפרה", אני קורא אתמול שטון-הדיבור היחיד שהיה יכול להועיל לך במחנה בעומדך מול איש האס.אס או הקאפו היה, בלשונו, " אותו סגנון דיבור מצומצם שיש בו כניעות ובו בזמן גם ביטחון עצמי - צורת הדיבור היחידה שבעזרתה יכולת, לעתים, לסלק מדרכך סכנה מאיימת..."
וכול זה הזכיר לי את המדריך בקורס קרב-מגע שעברנו בסדיר במכון-וינגייט, שהיה בזמנו אלוף הארץ באיגרוף-תילאנדי, והיה סאדיסט אמיתי  - אמיתי! - והיה בין הבודדים שנתקלתי בהם בכול ימי חיי שנמנה עם הסוג הזה ! - ואני לא מדבר עכשיו על הפאתולוגיה המינית החביבה שלנו, כן ?(: - ואם נסתמך פה על הסופר והאנתרופולוג הצרפתי ז'ורז' באטיי, שהתעמק מאוד בעניינו של המרקיז דה סאד האומלל והמטורף, הרי שהסאדיזם האמיתי איננו עניין מיני דווקא, אלא עניין קיומי-פסיכולוגי, ומשמעו שלילה רדיקלית של הזולת, זולת שלגבי הסאדיסט האמיתי הוא "הגיהנום", ואשר מתוך רצונו לממש את ריבונותו המוחלטת ולהיות אדונם של הבשר והרוח הוא כופר, הסדיסט, בעקרון החברתי הבסיסי ביותר האומר שכדי לחיות את חיי עליי לתת לזולת לחיות את חייו שלו.
ובאמת, לאחר הקורס שעברנו איתו, העיפו מצה"ל את אותו מתאגרף-תיאלנדי מחופף, ממש לא הייתה ברירה, כי אשכרה לא היה מה לעשות איתו, עד כדי כך המצב היה רע! אפילו שמכול בחינה אחרת הוא היה מדריך מעולה. כי הוא היה שובר לאנשים צלעות ואנשים היו גומרים בגללו בבתי-חולים וכיוצ"ב ומה לא... ובאותם ימי הקורס הארורים ההם, ואני עדיין זוכר את זה מצויין, הייתי מתעורר בכול בוקר וכמו תמיד עושה לעצמי בדיקה-נפשית של מצב-רוחי ושואל את עצמי "פור גוד, מה אתה מרגיש הבוקר ?"
והתשובה תמיד הייתה: "פחד. פחד טהור" (:
כול יום היה מתחיל בכך שהיינו רצים סביבו במעגל, כשידיינו מוצלבות מאחורי ראשנו ואסור לנו לגונן על עצמנו, והוא היה עומד במרכז המעגל, ובכול פעם שהיינו חולפים על פניו הוא פשוט היה מעיף לנו בעיטות ומכות בכול חלק רגיש שרק קיים בגוף האדם.
"למה זה טוב ?" שאלנו אותו. 
והוא ענה לנו בלי למצמץ אבל עם איזה מין חיוך נכלולי שהיה מתגלגל לו בזוויות הפה: " כדי שתפסיקו כבר לפחד לחטוף מכות ותלמדו להיות אגרסיביים" (:
והבנזונה הזה היה תמיד בוחר אותי להדגמות המטורללות שלו! מה שתמיד היה נגמר בכך שאני יושב צמוד עם גבי אל קיר האולם, ידיי מונפות אל-על בחוסר-אונים, ואני מנסה להסדיר את נשימותיי ועסוק בכול מיני תרגילים להרפיית הכאב.
ומה לא ניסיתי לעשות כדי שלא יבחר בי...מה לא ? להסתכל לו בעיניים, לא להסתכל לו בעיניים, הכול... אבל זה תמיד היה הולך ככה: " לתרגיל הבא אני צריך שלושה מתנדבים. אתה, אתה...ו-.. ו- ... פור גוד...בואו שלושתכם הנה..." (:
 
בתארו את העינויים שהוא עבר במרתפי הגסטאפו, כותב ז'אן אמרי כך: " אמנם דברים רבים מתרחשים כפי שדימית לך אותם מראש: אנשי גסטאפו במעילי עור - זה נכון, בלי ספק. אבל אז אתה כמעט נדהם לגלות כי לברנשים האלו יש לא רק מעילי עור ואקדחים ואלות ומכשירי עינויים, אלא גם פנים; לא "פני גסטאפו" בעלי אף מעוות, סנטר מגודל, חטטים וצלקות, שמוצאים כמותם בספרים. לא ולא. אלא פנים ככל פנים, פנים מין השורה - ובשלב מאוחר יותר מתברר לך - גילוי נורא ששוב הורס כליל את כול מה שדימית לך במופשט על העינויים - שהפנים האלו מין השורה בכול זאת נהפכות לבסוף לפנים של אנשי גסטאפו, ושהרוע מכסה על הבנאליות שלהם ועולה עליה. שכן "הבנליות של הרוע" איננה קיימת באמת, וחנה ארנדט, הכותבת על כך בספרה על אייכמן, הכירה את אויב-האדם משמועות בלבד ולא ראתה אותו אלא מבעד לכלוב הזכוכית.."
 
אתמול סיפר לנו צלם חינני מהאתר, שהוא גם תעלולן לא-קטן ואמן-קשירות אמתי, שהוא נשוי לגרמניה שהתגיירה - גרמניה שהתגיירה, כן? - או במילים אחרות,"נאצית שחזרה למוטב" (:  אני סבור שזהו הישג גדול הראוי למלוא ההערכה מצידנו -  להחזיר למוטב נאציות, אני מתכוון (-:

בוקר טוב בוקר אור, יום חדש.
מתגבשת -
כואב לקרוא
לפני 8 שנים
FOR GOOD - שלא נדע עוד צער (:
לפני 8 שנים
Xbani​(אחר) - היית "ילד כאפות" אני מבין :)

בוקר טוב .
מה עם המפגש של הנערות הקדושות?
לפני 8 שנים
FOR GOOD - עובדים עליו (:
אבל איזה כאפות בראש שלך, באני ? אני מדבר איתך פה על מכות רצח (:
לפני 8 שנים
מתוקף אישיותה - בוקר טוב עולם :)
לפני 8 שנים
FOR GOOD - בוקר אור לאב (:
לפני 8 שנים
כפוף - שוב אתה טועה חמוד שלי :)

הרי מדובר באדם רחב לב בעל כוונות טובות שלנגד עיניו עמדו רק ביטחון המדינה וכושרם המבצעי של חייליה. אמנם נכון שהוא קצת דפ"ר נמוך מצח בעל אינטליגנציה גבולית ואף קיים חשד סביר לכך שהיה בעל איבר קטן (אם כי השערה זו דורשת הוכחה שיתכן ואתה תוכל לספק אותה מהיכרותך האהמממ..אישית יותר אתו...). אבל מה שהוא יודע הוא למד רק דרך הרגליים וכך הוא מלמד. כל מה שהוא רצה היה להפוך חבורה של ילדים מפונקים לגברים קשוחים שיודעים להחטיף מהלומה כמו שצריך.
בנות הכלוב יודעות להוקיר זכרים כאלה (אם נניח לרגע לעניין האיבר לעיל) ולעשות להם את הכבוד (במלעיל) המגיע להם. אתה בתור אחד שמשתוקק שמי מהן תעשה לך טובה צריך היית להלל ולקלס את הברנש. במקום זאת אתה כפוי טובה שכמותך מתבכיין ומשמיץ וגורר את צאן מרעיתך לדיון פילוסופי על הרוע האנושי :)
נו מה יהיה אתך ילד? מה?
לפני 8 שנים
FOR GOOD - (: לגבי גודל האבר של הנער האלים והסדיסט, לא בדקתי אמנם בעצמי, אבל ייתכן בהחלט שהצדק עמך.
אבל שאלה אחרת ויותר מעניינת שעולה פה, היא האם היית *אתה* נשבר בעינויי הגסטפו ומגלה את כול סודותייך או עומד בפרץ בגבורה.
כלומר באופן כללי יותר ועל רמה פילוסופית, השאלה שאני שם פה על השולחן הינה האם למזוכיסט ישנו סיכוי טוב יותר לעמוד בעינויים - מתוקף הארוטיזציה שהוא עשה בדמיונו ( או לעתים אפילו הלכה-למעשה ) לכאב הפיזי ? מה דעתך ?
רק תזכור בבקשה כפוף שבמרתפי הגסטפו המענים לא היו נראים כמו הנערות החתיכות מאו"ק, כן ? ראית פעם איך נראה אייכמן לדוגמא ? או הימלר ?
בכול מקרה דמיין לעצמך את המענה שלך, כשאתה מהרהר בשאלה בכובד הראש האופייני לך - אדון-הסגן איש האס.אס - כאיזה מין ברנש נמוך קומה, שמנמנן, בעל פנים שהיית מגדיר אותן כ"קודרות אך טובות מזג", שקולו מאושש בצרידות... מה דעתך כפופיק ? האם היה לך סיכוי טוב יותר לעמוד בכבוד בעינויים לעומת יהודי אחר שמיניותו ונילית למהדרין ? (:
לפני 8 שנים
כפוף -
חוששני ידידי הטוב, שאתה מייחס לי סטיות מהמעלה הגבוהה ביותר שאפילו בודהא המואר והזחוח שמקבל באופן מוחלט את הבלתח נמנע בכלל ואת רוע האנושי בפרט עדיין לא הצליח להגיע אליה .
לי אין כל עניין בקולונל שולץ, הר נייגל ודומיהם. את אלה אני משאיר לבודהא, למעט אותה בריגיטה מסטאלאג שכבר דנו בה כאן בהרחבה (ואני בהחלט מסכים שגיורה יפיח רוח חיים בשולטות הכלוב שיכולות ללמוד ממנה דבר או שניים), אותה גויה ארוכת רגליים וצרת מותניים בעלת הישבן המוצק, החזה המפואר, הפטמות הוורודות, הצמה הבלונדית העבותה, הרגליים הארוכות והחלקות, מגפי העור השחורים, השוט הארוך, העיניים הכחולות השיניים הצחורות ושפתי הדובדבן. בה כן יש לי עניין ויש לי יתרון מכריע על כל וסרמן ונילי.
לפני 8 שנים
FOR GOOD - מצויין (:
לפני 8 שנים
aura - הי פור גודי. חלק מהתיאורים פה היו קשים לנערה עדינה ותמה שכמוני.
לגבי האכזריות האנושית ומקורה, זה באמת לא ברור.
אני רק יודעת שאתמול אחיין שלי בן חמישה חודשים! שכב ליד עולל בגילו. מאחר והוא ילד מפותח במיוחד (נצר למשפחה מפוארת) הוא התגלגל על הילד השני שעדיין לא מסוגל לנוע בחופשיות על המזרן, והחל טופח בו, ולא בעדינות.
אחותי ניסתה להסביר לו שזה לא מנומס, אך הוא המשיך לבדוק את עמידות חברו.
אולי זה בגנים?
לפני 8 שנים
FOR GOOD - כאשר סטודנטים היו שואלים את הפרופסור אילן אשל - שהוא גנטיקאי ומתמטיקאי, ואחד הטובים בארץ - על תופעה אנושית מסויימת האם היא נקבעת יותר על ידי גנטיקה או יותר על ידי הסביבה, הוא תמיד היה עונה להם:
"זה מאה אחוז גנטיקה ומאה אחוז סביבה."
ןהוא כמובן יודע שמתמטית זה אבסורד, ואף על פי כן, ובמובן עמוק - הוא לגמרי צודק, וזה בדיוק ככה. גנטיקה וסביבה תמיד *פועלות במשותף* - ביחד - כדי ליצור את כול החוויות או התופעות האנושיות שאנחנו מכירים או מתנסים בהן.
רק בשולי-השוליים של החוויה ישנן תופעות שהן רק גנטיקה או רק סביבה. קחי לדוגמה את הצמח עם הגנים הכי טובים, אבל שפכי עליו נפט, ואת יודעת בדיוק מה יקרה לו וכמה יעזרו לו הגנים הטובים שלו.

אבל שאלה יותר מעניינת - אשר מביאה את הבנאדם להרהורים מטאפיזיים נעלים - היא לנסות לדמיין איך *את*, לאכ, היית מסתדרת באושוויץ..כמה זמן היית שורדת בתנאים שהיו במחנה ?... ואילו גבולות מוסריים היית מוכנה לחצות לשם כך ?... (:
לפני 8 שנים
aura - אני? עושה מה שצריך בשביל לשרוד:)
(ושומרת על החלשים)

אגב יש לי זיכרון ברור מהגלגול באושוויץ. הוא עלה לי פעם בהזיות חום.
אני מאמינה שרוב הנוער הקדוש שנולד בארץ בדורנו +/- נספה בגלגול הקודם בשואה. ככה שכולנו סוג של דור שני :)
לפני 8 שנים
FOR GOOD - כפרה עליך(: 'מה שצריך כדי לשרוד'... אני מבין אפוא שלא היית מסתובבת במחנה עם טישרט שכתוב עליה "מוות לבריוני האס-אס ולתלייני הגסטאפו ! "
אז אם גם את דור שני, אני רוצה לשאול אותך האם יצאת מאושוויץ חכמה ופקחית יותר ? או שמא לאחר שניטלה ממך אנושיותך, יצאת ממנו עירומה, בזוזה, מרוקנת ומבולבלת ? (:
לפני 8 שנים
aura - במשפט האחרון תיארת את מצבי באופן מדויק פור גודי. ולצורך המשך הדיון רציתי לדעת באיזה יום אתה בודהיסטי? כי אני זקוקה לעצתך בנוגע להתמודדות עם הסבל. היום נראה לי שויקטור פרנקל היה מנסה לתת לי קצת משמעות.
לפני 8 שנים
FOR GOOD - (: אחד המשפטים שפרנקל הכי עושה מהם צימעס, הוא באמת המשפט המפורסם של ניטשה: "מי שיש לו למה (שלמענו יחייה), יוכל לסבול כמעט כול איך." אבל הכול יהיה בסדר. גם בלי משמעות ברורה.
המרק שיחלקו היום יהיה סמיך יותר מאשר אתמול, ואת תעברי סלקציה, ותחיי עוד שבועיים לפחות (:
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י