לפני 8 שנים. 15 ביוני 2016 בשעה 12:11
אני רואה את חרב דמוקלס, היא ממש מעל הראש שלךָ
הם מנסים טיפול חדשני כדי להוציא אותך מהמיטה.
אבל קרינה הורגת גם את הרעים וגם את הטובים
וגם מדע-הרפואה הוא לא יותר מאשלייה של קצת שליטה.
אז כדי לרפא אותך הם מוכרחים להרוג אותך
אני יודע שאתה רוצה לבחור בשכחה,
אבל חרב דמוקלס תלויה מעל ראשךָ.
עכשיו, אני כבר ראיתי מספיק אנשים מתים בתאונות-דרכים
באינתיפאדות, מלחמות או מסמים.
אמש ראיתי ילדה נפגעת על-ידי אוטובוס באור-הדמדומים.
ואני יכול לתת לך משהו, הוא יהרוג את הכאב שלך,
וישמור את הנשמה שלך כמו בתמיסה של פורמלין,
וגם יתן לך בעיטה קטנה בלב של קצת אדרנלין.
אבל עזוב עכשיו את כול משחק-ניחושים,
כולם מוכרים פה את עצמם כמו בשוק-הפשפשים.
ואתה הרי כבר יודע את זה עמוק בתוכךָ,
חרב דמוקלס תלויה מעל ראשך.
מה שנעשה, אם כך, יהיה חייב להיעשות.
הדברים כאן אף פעם לא נראים הוגנים,
ואין מה לעשות.
אבל יש דברים שאנחנו לא יכולים לדעת,
אולי יש שם משהו, מעבר לכול זה,
איזה מין עולם אחר שאנחנו לא יודעים עליו דבר,
משהו שייתן איזה פשר לכול המחזה,
אני יודע שאתה שונא את כול החרא המיסטי הזה,
אבל זו רק עוד דרך בשבילך לראות,
מחר כשתתעורר עם הזריחה,
שחרב דמוקלס תלויה מעל ראשך.
אחר-צהריים מוארים.
