לפני 7 שנים. 20 ביוני 2016 בשעה 3:55
בקרב השבטים האינדיאנים של החוף-המערבי בצפון-אמריקה קיים מנהג שנתי הקרוי פוטלאצ' (Potlach) שמהותו היא אורגיית-הרס המונית של רכוש, שבה מפגינים בני השבט בשואו-אוף את מעמדם-החברתי ואת עושרם ביחס לאחרים באמצעות שריפת כמויות עצומות של דברי-ערך. כמה שאתה עשיר יותר, כך תשרוף דברים יקרים יותר. בתים שלמים נשרפים בחגיגה הזו, בגדים ותכשיטים נזרקים אל תוך המדורות, טוטמים וכיוצ"ב...
אתמול אני יושב עם חבר לאכול ארוחת-ערב בארקפה בקניון רמת-אביב, וכשאני מתבונן בחגיגת השופינג שהולכת בקניון הזה, של כול הכוסיות המשועממות-מעצמן ושל נושאי-כליהן ההומו-קניוניקוס, אני חושב לעצמי שדי שכללנו במאה ה-20 את הגישה הפוטלאצ'ית לחיים, ושהפכנו כבר להיות ציבליזיציית-פוטלאצ' על מלא.
ייצור וצריכה ובזבוז ! עוד פלפונים, עוד ברגים ובריחים, עוד תיל, עוד מזון לכלבים, עוד מכסחות דשא, עוד ספות וכיסאות, עוד סבונים ובשמים, עוד בגדים ונעליים, עוד מחשבים, עוד מכוניות, ולכולם נוזל הריר מהשפתיים כמו אידיוטים.
אנחנו חוטפים לעצמנו מכול הבא ליד, מתעללים בפלנטה ובוזזים אותה, שודדים מילדינו את העתיד וממשכנים אותו לטובת ההווה.
כמה שולחנות לידנו יושבת שלומית אהרון והבחור השני מלהקת "הכול עובר חביבי", שכחתי כרגע את שמו. שיני הזמן אכלו בה והיא נראית עייפה ומבוגרת. אני שואל את החבר: "תגיד, היא היתה אישה מושכת בעיניך?"
הוא עונה לי:" תראה פור גוד, אם אישה בוחרת להיות רק דוגמנית אז כדי לעניין אותי היא צריכה להיות יפה כמו קייט מוס מינימום. אבל אם יש לה אישיות מעניינת והיא גם יודעת לשיר, אני מסתפק בהרבה פחות."
מדי כמה זמן ואחת לאיזה זמן מוגבל, ואפרופו אורגיות-ההרס של הפוטלאצ', אני חוטף איזה שפריץ של רגשות-אשם על כך שלא השלמתי עדיין את המהלך-נפשי הכרוך בלהיות טבעוני. אני תמיד מתחיל אותו, ואז מתישהו נשבר וחוזר לנשנש בשר. וככה זה כבר שנים.
מהטמה גנדי היה תמיד אומר לאנשים: "חיי הם המסר" ("My life is the message"); אני תמיד אומר לאנשים: " תקשיבו למה שאני אומר - זה המסר. אבל אל תשימו לב לאיך שאני חי, כי אני עדיין 'קיפ און פאקינג איט אפ'..."
אבל אולי אני צריך להתחיל לקחת את עצמי בידיים. כבר האשימו אותי בעבר שאני משמש באורח-חיי המופקר דוגמא שלילית עבור בני-הנוער הציוניים...
וכול הכבוד כמובן ללברון, את חסימת-השנה הוא דפק שם בסוף הרבע האחרון. כמה דרייב וכוח-רצון היה בחזרה שלו להגנה ובעצירה הזו. ועל ההופעה הנוראית של סטפן קרי הלילה עלינו לומר - 'פשוט קרי-לילה'. ובוקר טוב בוקר אור, יום חדש.
