סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל עובר

אחד ועוד אחת
לפני 8 שנים. 18 ביוני 2016 בשעה 11:42
 
כאשר אתה עובר דרך האש, תעבור דרכה בענווה
לשונות-האש והאורות יכולים בקלות לעוור אותך.
אתה תעבור דרך מבוך של ספקות עצמיים,
יש אנשים שלעולם לא יבינו את הסוד של החיים.
 
אתה תעבור דרך יהירות, אתה תעבור דרך כאב,
זה עדיף על לחכות למזל שיטהר לך את הלב.
אתה תעבור דרך עבר שנוכח בהווה יותר מתמיד,
אי-אפשר רק לנצח בלי להפסיד.
 
כשאתה עובר דרך האש אל האור, יד ימין שלך תנופף לשלום
אתה צריך להיות חזק כי אתה תתחיל מאפס גם מחר וגם היום.
ויש דברים שאתה צריך לזרוק החוצה מאחורי גבךָ
האימה המאכלת שבתוך ראשך לא הולכת הפעם לעזור לך.
 
הם אומרים שאין אדם אחד שיכול לבדו לעשות את הכל,
אבל אתה עדיין רוצה זאת בתוך ראשך.
אתה תקוע עכשיו עם זעם ופחד שיכולים להרוס אותךָ,
לכן אתה צריך לעבור איתי בתוך האש בהליכה,
ואישה נפלאה, גם את צריכה.
 
כאשר אתה עובר דרך האש בענווה,
אתה תעבור דרך כעס, ביטול-עצמי וגאווה.
אני רוצה שיהיה לך את הכוח להכיר את עצמך,
אתה צריך לתת לאש לאכול את כולך.
 
וכאשר העבר יגרום לך גם לצחוק, ותוכל להתענג שוב על הקסם
שמאפשר לך לשרוד את כול המלחמות שלך,
אתה תגלה כי האש היתה תשוקה.
ויש דלת מלפנים, ולא קיר. ישר בלב המצוקה.
 
כן, יש קסם כמעט בכול דבר. בכול אדם, בכול דקה, בכול שנה
ויש בכול אחד מהם גם אובדן, כדי לאזן את התמונה.
 
צהריים מוארים.
 
 
אנה פרנק{(S.S) } - כמעט קפקא: "אהה," אמר העכבר, "מיום ליום הולך העולם וצר. תחילה היה רחב עד להפיל אימה, רצתי הלאה ומה שמחתי כשראיתי לבסוף מרחוק חומות מימין ומשמאל, אך חומות ארוכות אלו אצות כל כך להתחבר זו עם זו, עד שהנה כבר הגעתי לחדר האחרון, ושם בפינה עומדת המלכודת, ולתוכה אני רץ." "אינך צריך אלא לשנות את הכיוון," אמר החתול ובלעו.
לפני 8 שנים
FOR GOOD - (: אה... פרנץ היקר. ואני עוד זוכר איך בכול פעם שהוא היה נתקע באחד מסיפוריו, הוא היה מרים לי טלפון מווינה, הנער, ושואל אותי: "פור גוד, לאן אני לוקח את זה מפה? "
וגם סבי הניצול-שואה, אנה, היה רגיל לומר: "החיים קצרים להפליא. עכשיו, בזכרוני, הם מצטמצמים כל-כך עד שכמעט איני תופס, למשל, איך מוצא איש צעיר להחליט בנפשו לרכב אל הכפר הסמוך בלא שיחשוש - גם אם נסיח את דעתנו לחלוטין ממקרי-ביש - שמא אפילו משך חיי-אדם רגילים, ללא כל פורענות, לא יספיקו כלל למסע כזה."
(:
לפני 8 שנים
אנה פרנק{(S.S) } - ממולכדים וקצרים בזמן היו חיינו...
לפני 8 שנים
FOR GOOD - אבל עברנו את השואה, נעבור גם את זה (:
לפני 8 שנים
אנה פרנק{(S.S) } - תגדיר "עברנו" ותדייק בבקשה ;)
לפני 8 שנים
FOR GOOD - עברנו ושרדנו אנה. אמנם נותרנו עם פוסט-טראומה אחושרמוטה, ובמקרה האישי שלך, כידוע לנו זה מכבר, השואה גם הותירה אותך כאוד של סימולקרה מוצל מאש. אבל עברנו, עברנו...(:
לפני 8 שנים
אנה פרנק{(S.S) } - לא הסימולקרה הכי מוצלת בשואה ;)
לפני 8 שנים
מתוקף אישיותה - מה יהיה גודי?
אמשיך לא להבינך?

כדי להגיע לאושר חובה עלינו לסבול?
פולני משו....מושו....מולאן!

לצערי הוכח לי שרק מכאב צומחים. התנגדתי אבל צדקו אחרים.
לפני 8 שנים
FOR GOOD - מה לא הבנתך מתוקף ? שאלי בתי ונען (:
או שמא את חוששת מלעבור איתי דרך האש המטהרת - שהיא החיים עצמם, אם רק מנסים, לפחות מנסים, לחיות אותם בכנות ובתשוקה..
לפני 8 שנים
Penny Lane​(נשלטת) - וואו. קראתי את הבלוג שלך בשקיקה. המשך בבקשה :)
לפני 8 שנים
FOR GOOD - יופי מאיה, אני לגמרי בעד 'שקיקה' - שקיקה היא תשוקה משוקשקת היטב (: ותודה-תודה, שמח שנהנית. ברוכה הבאה לבלוג, טרם ראיתי פה עד-כה את זיו פנייך הנאות, הנבונות, בואי לבקר שוב. ושבוע חדש וטוב שיהיה לנו.
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י