הכל עובר

ArchAngel​(שולטת) - השיר הזה! ❤
(והסרט בכלל...)

FOR GOOD - כן ארכי, צ'אק פלאניוק הוא כמובן הבחור שחיבר את הספר "מועדון קרב". הוספתי את ההסבר הקטן הזה לפוסט לטובת מי שלא ידע את משה (:

Matryoshka - אוי, מועדון קרב. אחד ה-סרטים.
ראיתי אותו אולי מיליון פעם.
)(:
ומשפטי יפה.

Matryoshka - משפט*

FOR GOOD - מוקינג לאב קחי את הקבוצת-תמיכה של ימי רביעי, תשאירי לי את של חמישי, או להפך (:

Matryoshka - מרלה מרלה, הפצע בפה שקשה להפסיק להתעסק איתו. נראה לי שאלך לצפות בזה שוב.
תודה על התזכורת.

SapioS​(אחרת) - לכן אנחנו לרוב לא לומדים מהאושר כלום..

גודי! התגעגעתי:)

FOR GOOD - ספיו, אחותי (:

סוסת פרא - המשפט מקסים .... אבל השיר יכול לגרום לי להכניס מכות לאחר גם שאני רגועה חחחחח.

FOR GOOD - סוסקי יה עצבאנית, שלא נעלה אותך על אסיול ישר לוריד (:

סוסת פרא - גודי היה והשיר יהיה ברקע שום אסיול לא יגרום להרפיה חחחח.
אצלי זה המרצה חחחח}{

FOR GOOD - טוב בואי מכות}{

סוסת פרא - בעמידת מוצא ( אין לי מושג מה זה ... סתם מחרטטת חחחח) ... ועושה קולות של צלחת בשיר יווני חחחחח.

FOR GOOD - סוסקי ברוס לי פרא(:

סוסת פרא - }{

מתגבשת -
מתנצלת
חוזרת שוב ושוב לרגעי אושר
אולי כי הם יותר נדירים
ומה שיש בהם צריך להספיק
כדי להחזיק
הרבה רגעים אחרים

FOR GOOD - חייפץ, לא לימדו אתכם בישיבה לקרוא כמו שצריך ?(: הוא לא אומר שקשה לזכור את רגעי-האושר. הוא רק אומר שהאושר *לא משאיר צלקות*.
אם-כי כדאי לציין שלהיזכרות ברגע של האושר מתלווה תמיד גם איזה דוק של עצב. כי הוא עבר וחלף ולא ישוב עוד.
הוא אומר שקשה לזכור *עונג*. והסיבה לכך היא שעונג הוא תמיד בהווה. ורק "להיזכר" בו - זה לא זה... אתה בעצם תמיד מנסה *לשחזר* אותו, להביא אותו שוב להווה, לחיות אותו שוב, לייצר שוב את התחושה

מתגבשת -
נכון שלא הכל גתוב וחלק מפרשת
אך נראה כרצף

אם עונג קשה כי הוא בהווה
גם כאב כמו כל תחושה חווים בהווה
כי חוויה היא בהווה
כל היזכרות בכאב ובעונג
אם כל העניין הוא הווה ועבר
אמורה להיות קשה

נראה שיש כאן תיאור מדורג
כאב לא רק שקל לזכור אלא שקשה לשכוח
עונג לא רק שקל לשכוח אלא שקשה לזכור
ובנוסף אושר אינו מותיר צלקות
כלומר אינו מטביע את חותמו
בהקשר זה כתוב כאן במובלע
שבניגוד לסבל שכן משאיר

ובכן גם כאב טגם עונג
ברי שכחה והזכרות
גם סבל וגם אושר
משאירים סימנים
כרגיל מה שלוקחים
זה את מה שרוצים

אגב קיים המשפט ההפוך
שעם הזמן דברים נצבעים בוורוד
מה שקשור למנגנון הפחתת הדיסוננס
לצורך להקטין את הפער בין מה שהיה
לבין מה שהיינו רוצים שיהיה
בין המציאות כפי שהיא
לבין המציאות שאנו מעדיפים
פעולת טשטוש של עקבות כואבים

FOR GOOD - כן, יש גם משהו בקריאה שלך.
אבל קשה לשכוח כאב, כי הוא מותיר צלקות ותזכורות אחרות. קשה יותר *לזכור* עונג... תחשבי למשל שאני זורק אותך על אי-בודד, חפץ, ומעכשיו את צריכה להיזגכר בעונג שהסבו לך שירים מסוימים, אבל מבלי שתוכלי לשמוע אותם ever again. תוכלי אולי לזמזם אותם בראש, אבל זה לא אותו דבר. אה?
והאושר לא מותיר צלקות...

מתגבשת -
עכשיו שאתה כותב מבינה
מדוע כמעט תמיד
מזמזמת את השירים האהובים עלי
בלב ובפה ולא ביוטיוב
אז כן הם יהיו שם איתי :-)

כאב מטופל ומעובד מתפוגג
אושר נשאר לתמיד
אכן אינו משאיר צלקות
כי הסימנים שלו אינם פוצעים
ואינם צריכים להירפא
פשוט קיימים