לפני 8 שנים. 23 באוגוסט 2016 בשעה 12:08
יש לי תמיד ברירה בחיים(וגם לך כמובן)האם לבזבז את האנרגיה שלי בהתמקדות בדברים שאין לי שליטה עליהם ושאין בידי לשנותם, או האם לשמור על האנרגיה שלי וליישם אותה על הדברים הקטנים שאני יכול לשנותם. זה מה שהאי-צ'ינג קורא לו "כוח האילוף של הקטן" (the taming power of the small). כל ניצחון גדול מורכב מהרבה נצחונות קטנים.
"כוח האילוף של הדברים הקטנים" הוא ההקסגרמה התשיעית באי-צ'ינג(ה-i ching או "ספר התמורות") והיא תמיד נותנת לי השראה וכוח בתקופות קשות, עד-כדי-כך שלאחרונה שקלתי לעשות קעקוע שלה על זרועי, אפילו שבאופן אישי אני לא חובב מושבע של קעקועים. אני חושב שגוף-האדם יפה דיו גם בלי כל זה. ההקסגרמה הזו מצליחה לתת לי כוח והשראה אולי מפני שהמזג שלי הוא כל-כך הפוך ממנה, ואני צריך תזכורת תמידית לכך. כי אני אוהב לחשוב מחשבות "גדולות" כביכול, ונוטה להסתכל על "התמונה הגדולה". אבל כל ניצחון גדול מורכב כאמור מהרבה נצחונות קטנים.
ההקסגרמה הזו מעודדת אותנו לשאול את עצמנו שאלות כמו איזו מטלה קטנה אני יכול לעשות היום כדי להביא קצת יותר הרמוניה לבית שאני מתגורר בו? או איזה מעשה קטן אני יכול לעשות היום כדי לגרום למישהו אהוב להרגיש שהוא יקר לי? וכך הלאה.
ב-12 הצעדים אנחנו קוראים לעיקרון הזה "רק להיום", לחיות "רק להיום". כלומר לחשוב על הצעד הבא. ללכת בצעדים קטנים. אבל זה אותו הרעיון כמו באי-צ'ינג.
אתמול בערב ראיתי ציור של איזה אמן קליגרפיה זן-בודהיסטי והיה חרוט עליו המשפט הבא, שבתרגום חופשי הולך ככה: "קרני הירח חודרים עד קרקעית האגם, ועדיין אינם מותירים במים שום סימן."
כן, אין כמו להשתזף באור הירח...(:
צהריים יפים.
