לפני 8 שנים. 6 בספטמבר 2016 בשעה 10:39
מה המקום שתמיד היה לסקס בחיי? לסקס היו תמיד שתי פונקציות עיקריות בשבילי. קודם-כל הוא היה (ועדיין) המקום לגלות בו אהבה ומגע ואינטימיות וחום וביטחון. מה שקוראים לו "ונילה". אני חובב מושבע של האינטראקציה הזו בין הגבר והאישה. "I am a huge fan" שלה, כמו שאומרים(:
הפונקציה השניה שלו בשבילי היתה לקיים את הציווי עתיק-היומין "דע את עצמך!" - כלומר ללמוד להכיר את עצמי. לנסות להבין - קודם כול על הרמה הפנטזמטית, במעבדה של הדמיון, ואחר כך גם במפגש עם המציאות - מה מדליק אותי, למה זה מדליק אותי, איך זה מדליק אותי, ואיך זה יכול להדליק אותי אפילו יותר.
מדוע אנחנו עדיין מסתכלים בתרבות שלנו על סקס כמו על משהו מלוכלך, משהו פרטי וסודי, ונמנעים מלדבר עליו באמת? אחרי ככלות הכל כולנו הגענו לעולם הזה בזכות סקס. הרי מה בדיוק עשו הורינו על-מנת שנהיה פה אם לא סקס?(: הסיבה העמוקה לכך היא שאצל מרבית האנשים סקס הוא המקום בנפש שלהם שבו הדברים השתבשו להחריד. זו הסיבה לכך שהם לא מדברים עליו באמת, שהם אינם חולקים פרטים אינטימיים ממש אודותיו. כי כאשר אתה הולך למקומות החשוכים האלו, ותאמינו לי, סקס הוא המקום הכי חשוך בנשמה - לא מוות, או פחד, non of this shit - אלא קודם-כל סקס: זה הכיס הכי מוזר, הכי חשוך, הכי "מופרע"(disturbed) בנפש האנושית.
וזה לא משנה כמה טוב אתה חושב שאתה מכיר מישהו, כאשר אתה תלך איתו למקומות הללו אתה תראה דברים שלא יהיו מוכרים לך אפילו בקירוב, דברים שלא תצליח לזהות.
זה כמו להיות בבית רדוף-רוחות שבו דברים שאינך יכול אפילו לבטא במילים קופצים וניתזים אליך מכול עבר...
ואני לא מדבר עכשיו על המקומות שאנשים הולכים אליהם בסקס. אני מדבר על המקומות שהם אינם הולכים אליהם. כי כשמדובר בסקס מרבית האנשים אפילו לא מגרדים את פני-השטח.
הם מפחדים לחדור מעבר לפני-השטח אל המקומות החשוכים האלו. ואני מצאתי שכאשר אתה כן מנסה לקחת אותם למקומות האלו, רובם אינם מסוגלים להתמודד איתם. הם אינם יודעים מה לעשות עם עצמם ועם האנרגיות שישתחררו בהם מצלילה למקומות הללו. וזה למה הם חוזרים ועושים את אותו הדבר הבסיסי בוריאציות שונות כל חייהם. אותן תנוחות, אותם אקטים, אותם חילופי-דברים.
כאשר אתה מתחיל להתעסק לאנשים עם הפיקסציות והפטישים שלהם, ואני לא מתכוון עכשיו למשמעות שנהייתה לאחרונה לפטישים או לבדס"מ באופן כללי - מין משהו טרנדי כזה, איזה מין טרנד שבו כול אחד עושה משהו קצת פטישי, משהו קצת קינקי, אלא אני מתכוון לפטיש אמיתי, שלרוב, אם לא תמיד - ולא יעזרו פה כל ההכחשות המגוכחות של חלק מחברי הכלוב ("אצלי זה בא ממקום בריא, אני אומרת לך!" 😄 -מגיע בנפש של מישהו ממקום שהוא מאד מופרע (Deeply disturbed). ואני לא אומר שזה בהכרח רע, להפך, זה אפילו טוב. בשבילי אלו המקומות המעניינים בנפש, המקומות ששווה לחקור, ששווה להעיף בהם מבט, וששווה לדבר עליהם. אבל אנשים אינם מסוגלים או אינם מעוניינים לדבר עליהם באמת. כשאתה מתחיל לדבר עם מרבית האנשים על המקומות האלו נהיה להם מעין קצר-חשמלי במוח, המוח מתחיל להתבלגן להם(:
וגם בכלוב כבר לא מדברים עליהם יותר. ואם פעם עוד היה פה ניסיון כנה לדבר עליהם, היום כבר כמעט שלא נשאר ממנו זכר. כל הדיונים בפורומים כרגע הם בגדול או אידיוטיים או מיותרים.
חשוב לזכור שבחיים ממש צריך תמיד קשר ארוך-טווח ועמוק-רגשית עם מישהי כדי לחקור את המקומות החשוכים האלו. בסקס(כמו בהמון דברים)אתה צריך לדחוף את הגבולות שלך, לעבור במקומות של כאב-נפשי, של מבוכה וחוסר-נעימות. אתה צריך לעבור במקומות שלוחצים לך על הכפתורים - הכפתורים של החרדה וחוסר-הביטחון וכולי. לא לחינם קיים המושג "כאבי-גדילה"(ולא תענוגות-גדילה) - בדיוק כפי שעל הרמה הפיזית אתה רוצה לדחוף את הגבולות שלך כאשר אתה הולך לחדר-כושר. אתה רוצה תמיד לעשות קצת יותר מממה שעשית בפעם שעברה. אין דרך אחרת לפתח סיבולת לב-ריאה או לעבוד על שריר וכולי. ואם הכל רק נעים וחמים אי-אפשר להתפתח. אם אתה לא עושה שום דבר שמפחיד אותך, אם אתה לא עובר במקומות החשוכים שלך, אתה לא עושה יותר מדי.
בואו ואספר לכם סיפור קטן, ואני מקווה שזה לא יפול תחת הקטגוריה של TMI
(=Too much information) (: כאשר רק השתחררתי מהצבא, אי-אז בתחילת הניינטיז, ורציתי להתחיל לחקור את המיניות שלי - ואנחנו מדברים עכשיו על טרום ימי האינטרנט,כן? הדאנג'ן הישן עוד לא נפתח, אין בארץ שום סצנה וגם לא קהילה - הלכתי יום אחד עם חבר טוב לחנות הסקס "קופידון" שהיתה אז מקום עליה-לרגל לאנשים מכל הסוגים והמינים (כי היא היתה חנות-הסקס הראשונה בת"א שהתחילה לייבא סרטי סטיות בצורה יותר רצינית). והיא היתה בזמנו חנות די גדולה. היו בה מגזינים ואביזרים ומכשירים ותחפושות וקלטות וכול הג'ז הזה. ואנחנו שנינו מסתובבים בחנות, ואני ממלמל בביטול "נו נו", ואומר לו "אני לא רואה פה שום דבר שמרגש אותי"; וכשיצאנו מהחנות הוא אמר לי, "מה לעזאזל לא בסדר איתך, פור גוד? עברנו הרגע במקום שיש בו את כול הפורנוגרפיה שידועה למין-האנושי, וכול זה הוא בשבילך "ונילה"? איזה מין בן-אדם דפוק וחולה-בראש אתה? "(:
באחד מהסינגלים שהוציא ברוס ספרינגסטין באייטיז, שנקרא "מנהרת האהבה", ישנה שורה שתמיד נראתה לי מאד עמוקה על אף פשטותה למראית-עין - וזה שיר על אפלה אמיתית, לא מזוייפת, לא כמו כל להקות המטאל שמנסות להפחיד אותך עם גולגלות שחורות מפלסטיק(: - שורה שהולכת ככה:
Then the lights go out and it's just the three of us
You me and all that stuff we're so scared of
You me and all that stuff we're so scared of
צהריים מוארים.
