לפני 8 שנים. 25 באוקטובר 2016 בשעה 19:45
"אתה לא יכול להתמקח עם אלוהים."
סטיבן קינג
הרבה הרבה שעות ביליתי איתו, עד שהשעות הפכו לשנים, השנים לעשורים, והעשורים למאות. היינו יושבים ביחד לפני האח הבוערת, בוהים לתוך האש, נזכרים בעידנים עברו. הוא תמיד היה מציע לי פנינים קטנות מאוצר החכמה העתיקה והבלתי נדלית שלו. לפעמים הוא היה לובש צורה של איש זקן וקמל במעיל שחור מאובק, ולפעמים צורה של איש צעיר ויפה. אבל עיניו נראו תמיד אותו הדבר. הן היו בצבע השחור העמוק ביותר שראיתי מימיי, ונראו כאילו הצער המר ביותר והשעשוע הכי נצחי התגוששו בינהם כל-העת בתוך נשמתו. לפעמים דיברנו על כאבי-הלב שלנו, על האבדנים. בפעמים אחרות היינו פשוט נחים בחיבוק אוהבים, בוכים על האנושיות האבודה שלנו. אבל מעולם לא התמקחנו או התווכחנו על שום דבר. עכשיו אני מחזיק אותו נעול בתוך ראשי, כך שהוא יכול להדריך אותי בשעותיי האפלות ביותר. הוא היה ועודנו, אדון הכלב.
