לפני 7 שנים. 2 בדצמבר 2016 בשעה 6:26
למי שלא זכה להכיר את מרגו העכבישה השמנמנה, הנה תקציר הארועים הקודמים: https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=583064&blog_id=63795
אבל הלילה התרחשה טרגדיה. והבוקר כשהלכתי לשטוף פנים, מצאתי את מרגו המסכנה פצועה אנושות. הרשת נקרעה בפראות על ידי הרוחות והגשם, ורגליה השמנמנות של העכבישה חבטו בזגוגית החלון בקצב קדחתני, מטורף מרוב פחד ודאגה, כאילו ביקשה שאכניס אותה פנימה. באותו רגע רציתי כל-כך לפתוח את החלון ולתת לה להימלט מהגשם והרוח. אבל זה היה חסר טעם, היא כבר היתה פצועה מדי. אילו רק היה וטרינר לעכבישים, הייתי בשמחה לוקח אותה. בני אדם גאים בידע הרב שלהם, אבל אנחנו אפילו לא יודעים עדיין איך לתקן רגל של זבוב אם היא נשברת...אני חייב להודות שהרגשתי למשך כמה רגעים כאילו בא לי לבכות.
במותה נתנה לי מרגו את הדוגמה הטובה ביותר שניתן לתת לחוסר-הקביעות. החיים אינם נמשכים לנצח. המשמעות של החיים, כתב פעם קפקא, היא שהם מסתיימים. המוות הוא בלתי נמנע. וכל יצור חי מוכרח לקצור את הפירות של הקארמה שלו.
אח"כ התפללתי לעילוי נשמתה ושמתי מוזיקה לזכרה. כי כמו שהולכת הקלישאה, החיים הם לא עניין של להמתין עד שהסערה תעבור, אלא של ללמוד לרקוד בגשם...(:
בוקר טוב בוקר אור, יום חדש.
