באחת הפגישות שלי השבוע נתקלתי באיש עסקים מאוקראינה שמתמחה בגידול ומכירת בשר חזיר.
תוך כדי הפגישה הוא פירט לי איך באמצעות האבסה מבוקרת של החזירים הוא מצליח לשלוט בטעם וצורת הבשר והשומן של החזיר.
בעקרון הוא מתחיל משלב ראשון של האבסה המבוססת על לחם לבן במשך של כ-4 חודשים. שלב זה מייצר שכבה עבה של שומן.
בשלב השני הוא מאביס את החזירים במזון המבוסס על סלק במשך חודשיים. שלב זה מייצר שכבה בינונית של בשר אדום.
ובשלב האחרון הוא שוב מאביס את החזירים בלחם לבן במשך 4 חודשים וכך מתקבלת עוד שכבה עבה של שומן.
כאשר החזיר נשחט שכבות הנתחים שמתקבלים הם בדיוק בהתאם להאכלה. שתי שכבות שומן עבות כשביניהן שכבת בשר בינונית.
התיאור שלו הציג את הבשר כמעדן ייחודי שמאוד אהוב באוקראינה ובמדינות השכנות.
זה גרם לי קצת לחשוב על האבסת שפחה באותו העיקרון רק מושתת על שגרות היום הרצויות.
למשל :
בשלב הראשון חודשיים של אימונים אינטנסיביים בפינוק בוקר במיטה.
בשלב השני חודש של אימונים אינטנסיביים בהכנת סלט בוקר וחליטת עלים.
בשלב השלישי 4 חודשים של אימונים אינטנסיביים בביצוע מטלות הבית.
בשלב הרביעי חודשיים של אימונים אינטנסיביים בהכנת ארוחת בין ערביים.
בשלב החמישי חודש של אימונים אינטנסיביים בעיסוי רגליים וראש.
בשלב השישי חודשיים של אימונים אינטנסיביים בהקראת ספרים והאזנה למוסיקה קלאסית.
בשלב השביעי חודשיים של אימונים אינטנסיביים בהכנת ארוחת ערב.
בשלב השמיני 4 חודשים של אימונים אינטנסיביים בפעילות לילה.
בסה"כ שנה וחצי לקבלת שפחה רצויה...
טוב, לפחות במקרה הזה אני לא צריך לשחוט אותה בסוף (או שבעצם כן ?)