הצצה אל הצד האפל

 "יש משהו באוויר" מין אמרה שכזו, שלא יחסתי לה אף פעם חשיבות מסויימת.

אבל לאחרונה שמתי לב שבאמת יש משהו באימרה הזו.

יש ימים שהכל כזה סתמי, מעיק, תחושה של לא מעניין.

מרגיש ממש כמו אוויר, כאילו רואים דרכי.

ויש ימים שזה סוג של בינגו. הכל מצליח, דברים מתחברים, מבטים רטובים אקראיים נפגשים לרגע, התחושה מיוחדת.

מרגיש ממש כמו המשהו באוויר, לא רואים דרכי אלא רואים רק אותי.

וזה לא קשור רק למה שאני לובש או אם השמש זורחת או למצב הרוח שלי.

אולי זה בכלל קשור לאוויר עצמו...

אבל בכל מקרה האינטרפרטציה שלי לאימרה היא שה"משהו" הזה הוא בעצם אני - "יש מנטרה באוויר".

וגם אם זה לא קורה כל הזמן, חשוב להנות מהתחושה הנפלאה הזו בכל רגע שזה כן קורה כי חיים אחת אז תתכונן אוויר כי מנטרה מגיע :)