לפני 5 שנים. יום ראשון, 12 ביולי 2020 בשעה 13:36
אתה מעשן סיגריה בחלון בתחתונים כשאני על הספה, אתה חוזר ומסדר לי את החולצה ושנינו צוחקים.
תגיד, אני שואלת אותך, אתה יותר פה בשבילי או אני יותר פה בשבילך?
בתכלס, אתה עונה לי, כשאת משתעלת אני בא.
זו התמסרות שכזו.
של פעם.
אני רואה שאתה עייף ומכריחה אותך לישון.
דיברנו מעל 48 שעות וניכנסנו לנבכי הנשמה, לא ברור של מי.
אין בינינו סודות, רק צער מתוק שכזה על פעם, האהבה נישארה.
אנחנו הלכנו.
אבודים שעושים בכאילו אה?
אבל מצאתי את המצית.
מה???
ותודה, כי מי עוד אם לא אתה.
מפעם וכל פעם.